מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 25/04/2020

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 1317

סיפורו של עזרא יליד שנת 1951, נשוי ליליאנה , אב לארבעה ילדים וסבא לעשרה נכדים ומתגורר בעיר עכו. עזרא מספר - בחודש מאי 1970 התגייסתי לנח"ל במסגרת גרעין נח"ל והשתחררתי רגיל.

עד מלחמת יום כיפור עבדתי בסולל בונה כטרקטוריסט . במלחמה התגייסתי לאגד ושימשתי כנהג אוטובוס. בעיתון קראתי קריאה לגיוס לצבא במקצועות נדרשים וביניהם דרושים נהגי אוטובוס. ההצעה קסמה לי והתגייסתי לצבא הקבע כנהג אוטובוס .חודשיים אחרי הגיוס הפכתי לאבא לראשונה לביתי הבכורה ליאת.

הוצבתי בגד' 334 גדוד תותחנים ברמת הגולן , אבל אין אוטובוס. בשל יחסים טובים ששררו בין הגדוד לסדנת צנובר שבה היה אוטובוס אבל אין נהג אוטובוס, הסכימו המפקדים על שידוך כזה שאבצע נסיעות גם לגדוד וגם לסדנא ואני רישומית שייך לחיל התותחנים.הנסיעות של הסדנא הביתה קסמו לי יותר מהיציאות הגדוד והנה שנת הקבע שלי עומדת לפני סיום הגדוד .

דיברתי עם המ"פ יושע שהנה השנה מסתיימת והוא בפעילות שלישותית עשה הכל מול הפיקוד להעביר אותי לחיל החימוש וכך היה, ואגב נסיעות לגדוד 334 כן בוצעו מידי פעם. כג'סטות.מהות עבודתי הייתה הסעות קבע מחיפה לצנובר ובנסיעות אע"צ מקרית שמונה וחצור לסירוגין. תכנית העבודה הייתה כזו יום שאני חוזר מחיפה אחר הצהרים לקריית שמונה. למחרת בוקר קריית שמונה אחר צהרים חיפה וכך לסירוגין.בנוסף היו נסיעות כמובן לצרכי היחידה בין אם זה להסיע מילואימניקים. להסיע אומנים,הסעות לטיולים פיקניקים וכל מה שצריך לעשות . כולל הסעת אלוף הפיקוד פה ושם, את הרמטכ"ל ופמלייתם ובכלל נסיעות כל מה שהמפקדה מנחיתה .

במרוצה הזמן הייתי מאוד מעורב בחיי הסדנא בכלל ובפרט במחלקת הרכב והחילוץ .באחד הימים קיבלנו במחלקה קריאה דחופה SOS יש תאונה קשה וצריך שני רכבי חילוץ גדולים, היה רק גרריסט אחד. בלי לחשוב פעמיים עליתי על הריאו ונסעתי לאתר האירוע הקשה.

במהירות העבודה והבלגן צפה בי המפקד המג"ד יהודה יזרעאלי. לאחר שרתמתנו את הרכבים חזרנו לסדנא קורא לי המג"ד ואמר- לא ידעתי שיש לך רישיון לגרר. עניתי לו בפשטות אין לי רישיון חילוץ אבל מכיר את המערכות מהחברים שבמחלקה. ידעתי שהמג"ד מאוד אוהב אותי מהכרותינו הקודמת תחילה כעס עלי, ואחר אמר אתה יוצא לקורס חילוץ .לאחר שבוע מצאתי את עצמי בבה"ד 20 בקורס חילוץ בעיצומו נולד בני היקר שיחיה .

במרוצת הזמן נשלחתי לקורס נאמני בטיחות בעבודה וקורס קציני בטיחות בתעבורה .

ועם ההכשרות האלה נהג אוטובוס/ חילוץ,נאמן בטיחות עבודה/ תעבורה ניסיתי לעשות את המקסימום. וכך זרמתי שנים.

באחד הימים קורא לי המ"פ תירס ואומר לי שאני מסיים את תפקידי בצנובר ועובר לסדנת קלע בתוספת תפקיד קצין רכב.

ההומור היה שקראו לסדנת קלע הסיביר של היחש"מ כל הבלגניסטים לסיביר. כל הנהגים אחד אחד גברים גברים שידעו לאכול כל עבודה בכל מזג אוויר.

במהלך השירות לקלע הגיע צלצול שמבקשים לשלוח אוטובוס למפלס התחתון של החרמון שישמש כבמת עבודה גבוהה כי שער הנגמשים קרס. לקחתי שני מסגרים כלים ועוד ונסענו לחרמון. תוך כדי עבודה מגיע מפקד החרמון ושואל מי זה גנני? כשעניתי ,אמר מזל טוב נולדה לך בת .השלג התחיל לרדת ונערם ואי אפשר היה לחזור. בגמר העבודה הציבו לפני האוטובוס מפלסת שלג על מנת שאסע כי נולדה לי בת ולא רצו לעכב. במזל טוב ענבל נולדה.

הפציעה שלי

באחד הימים הרגילים והשיגרתים נסעתי עם ריאו החילוץ ובאחד הסיבובים שליד קיבוץ גדות התפרק מהרכב המשולש האחורי .

עליתי לסיפון הרכב להתארגן לטפל במשולש ואיך שרציתי לרדת ממנו החלקתי ממנו ונפלתי מגובה על הכביש. פוניתי לבית חולים לאישפוז ארוך לשקם אותי, במהלך האשפוז עברתי 9 ניתוחים קשים בהרדמה כללית. ולאחר מכן שיקום ארוך וכבר עברו 14 חודשים.(שנה וחודשיים).

יש לציין שבתחילת האשפוז שלי היו מעטים מהחברים שבאו לבקר לאחר חודש בכלל הפסיקו לבקר או לשאול מה נשמע מה גם שאז לא היו פלאפונים.

פה ושם הגיע מישהו למרפאות חוץ אז על הדרך נכנס לומר שלום. אכן זו צלקת מאוד קשה שלא הגלידה .אבל העיקר זו המשפחה.

לאחר הפציעה חזרתי ליחידה לחודש ואחריה ירדתי ליחש"מ 651 לבת גלים כמפקד מחסני במוסכי חוץ ללא הכשרה אלה היא הגיע תוך כדי תנועה.

עד כאן פרק יחש"מ 703 עבורי .

אירועים שרציתי לשתף

במהלך השירות כנהג אוטובוס היו מספר אנקדוטות שבמרחק השנים אפשר לספר.

במלחמת של"ג רס"ן סאעד חדד ז"ל (מפקד צד"ל) שהיה ביחסים טובים עם אנשי החימוש ובמסגרת הסיוע של ישראל לצד"ל נתן לנו אוטובוס רק שהמנוע שלו הלך.

בהזדמנות זו היה מגרש מלא רכבים שהמנועים הלכו והוחלט על מבצע גדול, לגרור את כל הרכבים לסדנת בית הילל .בשיירה ממש ארוכה שכללה נהגי גררים מבה"ד 20 שהמצחיק שהמדריכים שלי מהקורס באו לתת כתף. כולם רתמו את כלים ואני כמובן את האוטובוס וגררנו את כל הכלים לסדנת צנובר.

מחלקת החסנה דאגו להביא מנוע וזה חדש וחזק יותר שמונה צילינדרים מנוע V .לאחר החלפת המנוע האוטובוס הוכנס לצביעה בצבע צבאי, ולאחר כל זה שלב החיול מול בוחני מקחש"ר. לאחר קבלת האישורים האוטובוס הפך להיות כלי של היחש"מ שאיתו נכנסנו המון ללבנון באמצעות האוטובוס יש לציין שאהבנו את האוטובוס הלבנוני .

סיפור נוסף

בוצעה ביקורת ביחש"מ של קצין תחזוקה פיקודי אל"מ רמי דותן שהגיע כמובן עם העוזרים ובדקו תקנים. מצבה מול מצאי של רכבים ועוד. הממצאים מצאו שישנם שני רכבים מעל התקן והוא נתן הנחיה להחזיר במיידית את הכלים לפיקוד. אחד בנפח ואחד בקלע, הדי הביקור נישא בפי כל ביחש"מ .כמובן כשהיה צורך, גם השלים והכל פיקס עד כאן.

והקת"פ המשיך בסבבים שלו במרחבי הפיקוד לביקורות.

סיפור מקלחות השריונאים

באחד הסבבים שלי לקריית שמונה עושה את דרכי חזרה לסדנא, אני מבחין תוך כדי נסיעה במראה שאיזה רכב מאחור מאותת לי באורות והיד מהחלון הימני מסמנת לי לעצור בשול הימני. בתחילה לא התייחסתי כל כך אבל מהרכב מאחורי לא הפסיק הנהג לאותת הבנתי שהוא במצוקה. כשהאטתי הרכב חלף לידי והיושב לידו סימן שאגש אליו. חוצפן אמרתי לעצמי, ובכל אופן ניגשתי לרכב.ראיתי קצין בדרגות אל"מ בלי לחשוב דבר ראשון הצדעתי. האל"מ יצא מהרכב וואלה איש גדול ואומר. אני הקת"פ רמי דותן.

למי אתה שייך?

לאן אתה נוסע…

עניתי לו ואז הוא אמר, הבנתי כעת אני מחרים אותך! אתה כעת נוסע לחורשת טל, מגיע ליחידת שריון שיושבת במקום ומסיע את כל החיילים למקלחות בקיבוצים, וכמה סבבים שצריך תעשה. אפילו לא הספקתי להגיב ואז הוא שואל. יש לך מספיק דלק? ומה אני הטיפש, עונה בחיוב? טוב הנה לך דלק הוציא 600 ליטר בתלושים ונתן לי.

הוסיף ואמר .אם יעשו לך בעיות ביחידה תגיד להם שאני החרמתי אותך. לחצנו ידיים ונפרדנו. ואמי אחורה פנה לחורשת טל .

מסתבר שהיה בביקור אצל הטנקיסטים, אמרו לו שאין מקלחות ולא התקלחו. והוא אמר יהיה פתרון ואני נפלתי לו כפרי בשל .

עד כאן סיימתי עם סבבי המקלחות ואני בחזרה לצנובר והשעה מאוד מאוחרת ,מה לעשות רק עכשיו סיימתי את מבצע רמי דותן.

בכניסה לסדנא אומר לי הש"ג התורך. תירס(המפקד) הולך לתלות אותך! איפה היית עד עכשיו? חייכתי אמרתי הכל בסדר והמשכתי לחנית הלילה הקבועה שלי.

ואני שומע צעקות מהמשרד של המ"פ תירס .תביאו אותו אלי. אני מגיע ועוד רגע אני על חבל התליה.

איפה היית? צעק המ"פ. עניתי .רמי דותן .עוד לא הספקתי להשלים את המשפט. עצר את דיבורי ואמר .עזוב כלום לא חשוב העיקר עשית מה שאמר? עניתי בחיוב הכל בסדר. ואחר כך ברוגע שאל על המשימה. אגב לגבי תלושי הדלק הם הועברו לקצין הרכב אסלן.