מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 23/04/2020

תאריך האירוע: 1978-01-01

מספר צפיות: 1646

עץ מבנה

סדנת קריית שמונה

סיפורו של רס"ן שפינר שמואל מ"פ סדנת קריית שמונה שנים 1980-1984

 שמואל מספר - אמצע 1980 מ"פ ק"ש, הקמת סדנת קריית שמונה - באיזשהו שלב בשנת 1981 אריק שרון כשר הביטחון ורפול היה הרמטכ"ל, ביקרו בקריית שמונה. אחת מהבעיות הכבדות של העיר הייתה שלא היו בה מקומות עבודה והאנשים הצעירים בעיקר ברחו מהעיר וחיפשו מקומות עבודה אחרים שיאפשרו להם להתפרנס. אריק שרון נתן הנחייה לצבא, להקים במיידית סדנה לטיפולי רכב צבאיים באמצעות העסקת תושבי קריית שמונה. הסדנא מוקמה באיזור התעשייה הצפוני של קריית שמונה. הצבא קיבל שלושה מבני תעשייה ריקים. ואנחנו התחלנו להקים סדנא צבאית , התמקמו בהם ולפי ההנחיה הם קלטו 50 אזרחים מקריית שמונה לעבודה. השיטה הייתה – תשאל אותו מה הוא יודע, מה שהוא אומר אתה רושם ומאותו רגע זה מה שהוא יעבוד בסדנא.

בשבוע לאחר מכן הם התחילו לעבוד, במקביל קבלן אזרחי הקים את מבני התעשייה האלה לצרכים של סדנה צבאית שמטפלת ברכבים ונגמשים וככה הם התחילו לעבוד. מתוך האזרחים שקלטנו נפלטו מעט מאוד ורובם נשארו. בדיעבד מסתבר שזה היה אחד המעשים החכמים והנכונים לעשות כי שנה אחרי זה פרצה מלחמת לבנון הראשונה וסדנת בית הילל בשום פנים ואופן לא הייתה מסוגלת להתמודד עם כמויות הצבא שעבר דרך קריית שמונה לתוך לבנון ובסדנה החדשה בקריית שמונה הם היו הרבה יותר מוכנים עם אמצעים והכל בשביל לטפל בכלים.

הם עשו עבודה קשה מאוד ולדעתו גם טובה מאוד מכל הבחינות, אם זה חילוצים מתוך לבנון, אם זה הבאת כלים שרופים, אם זה תיקון כלים בדרך פנימה שהתקלקלו, בקיצור כל מי שעבר דרך קריית שמונה עבר גם דרך הסדנה.

מראיין ניסים קלו מנהל הידע

סדנת בית הילל

סיפורו של מפקד סדנת בית הילל סרן מנחם פרל בשנים 1979-1980

עיסוק מרכזי של הסדנא: אחזקת רכב, נגמ"שים וטנקי שרמן.

1. קטמ"ר 769 קו לבנון מאסטרה עד צורמוס.
2. צד"ל (צבא דרום לבנון) (צבא דרום לבנון) בתקופת רס"ן חדד.

אתגרים: חילוצים ביום ובלילה מקו סגול ומתוך לבנון נגמ"שים וטנקי שרמן.

הצלחות: קבלת רכבים ג'יפים, משאיות נגמ"שים וטנקי שרמן תותחים נגררים.

היו מגיעים בלילה על מובילים, היו צובעים בצבע אפור, מורידים מס' צ' ונותנים מספרים סדרתיים של ארבעה ספרות. הכל נעשה בלילות (מנחם ניהל משרד רישוי).

תאונות : הגיע זחל"ם מג"ד 405 תותחנים, היה עליו בלון חמצן, הבוחן לא קיבל אותו, הנהג עזב את הסדנא בכעס ובחזרה לגדוד התהפך בסיבוב ליד גונן ונהרג, מפקד האוגדה הגיע לחקור את התאונה.

סיפורו של מנחם פרל הוא: התקופה הינה תקופת קטיושות על אצבע הגליל, לא היה מקלט תקני בסדנא ולכן קבע שבשעת ירי קטיושות כולם נכנסים אל מחסן הכלים שמעליו הייתה עוד קומה (המקום הכי מוגן). אחד מימי השישי הגיע המג"ד סא"ל חיים רוור ז"ל לביקורת מסדר המפקד והסביר לו את תוכנית המיגון של החיילים ואזרחים עובדי צה"ל. כעבור כשעה היה ירי קטיושות, כולם רצו למחסן הכלים, המג"ד אמר למנחם הבנתי, נכנס לרכב ונסע.

ערב אחד הגיע מוביל עם טנק מרכבה, המג"ד חיים רוור ז"ל נתן לו הוראה לצבוע באפור את מה שמגיע. מנחם התקשר ושאל את המג"ד אם הוא בטוח בהוראה, הוא אמר צבע ואכן מנחם ביצע את ההוראה. למחרת הגיע הרמטכ"ל רפול לעמדה שעמד טנק המרכבה וראה אותו צבוע באפור, קיבל "חום", צעק על כל המפקדים ונתן להם הוראה לצבוע את הטנק בחום עם מברשות צבע, הגיע אל מנחם לסדנא בהיסטריה לקבל צבע ומברשות.

צוות הפלוגה:

סגן מפקד הפלוגה: אלכס פרידריך ז"ל.

מנהל עבודה: יחיאל כברי ז"ל.

רס"ר מחנה: כרמל

מנהל בוחנים: ויצמן דוידי\סעדיה.

אחראי מחסן: א.ע.צ בן דוד\ יוסי אברהם.

אחראי מסגריה: אלימלך.

אחראי חשמליה: אלישע\ מטסרו אברהם.

מכונאי שרמן: גבי גנון.

מכונאי נגמ"ש: שיטרית.

אחראי פנצריה: דוד כהן א.ע.צ.

אחראי צבע: לופו א.ע.צ.

ק.אחזקה צד"ל (צבא דרום לבנון): סלאמה.

נהג חילוץ: אורי קוריאט.

העבודה עם צבא דרום לבנון

כל בוקר הגיע עם ג'יפ לנדרוור עם שלושה מכונאי רכב ומכונאי טנקים(סלאמה) עובדים ומתקנים כלי הרכב של צד"ל (צבא דרום לבנון) באחריות הסדנא. החברה היו מפנקים את חיילי הסדנא בדובדבנים, פירות ובקלאות. היו לנו קשרי ידידות מאוד טובים ולא פעם מנחם התארח באירועים, חתונות במרג' עיון.

הצלחות: כשהבוחן רכב ויצמן דוידי השתחרר, פרל מינה חייל בשירות סדיר סעדיה שוקרון לבוחן רכב בהמלצת מנהל העבודה כברי ז"ל. סעדיה היה מכונאי מצוין לדברי מנחם, אבל לא סיים 8 שנות לימוד "וכתב נח בשבע שגיאות", מנחם הצמיד לו פקידה שהיא כתבה לו את הרג'קטים (תקלות) שהוא בחן. מנחם שיכנע את המג"ד להוציא אותו לקורס השלמת השכלה, לאחר שמנחם עזב את הסדנא, עקב אחרי סעדיה שהמשיך בקבע, השלים בגרות, השלים הנדסאי והיה בוחן רכב בכיר בפיקוד צפון עד שפרש לגימלאות. 

תמונות משירותו

מראיין רס"ב שאול צרור מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת קלע

מבנה ארגוני

סיפורו של מפקד סדנת קלע סרן אבי קיסר

בשנת 1981 אבי קיבל את סדנת קלע לפיקודו בפתחה של מלחמת שלום הגליל עקב המתיחות שגברה באותה תקופה, הוא קיבל את מחלקת הגנרטורים מצנובר לקלע להגדלת אסד"ק. לפני מלחמת שלום הגליל התחילה הגברת הכוננות בסיוע למספר יחידות ופלוגות אוגדה 762 חטיבת גולני (גבי אשכזי היה המח"ט של חטיבת גולני).

העיסוק המרכזי של הסדנה היה טיפול בגנרטורים, רכבים ונגמ"שים בגזרת קו כחול כולל חרמון וכולל גזרת הר דוב, יחידה 252 בתחזוקת נגמ"שים וטיפול בנשק. היחידות שקיבלו אחזקה ושירות מסדנת קלע היו:

• אוגדה 252 שמפקדה היה אהוד ברק.
• גדוד 46 קיבל מענה בתחום טיפולי ב' של מג"חים.
• קו כחול, הר דוב ואוגדה 762.
• יחידות שמתאמנות בגזרה.

באותה תקופה פורקו הרבה יחידות עקב פינוי סיני והסכם השלום עם מצרים, סדנת קלע ירדה לפלוגות אחרות, לבניית סדנת קריית שמונה בתקופת שר הביטחון אריאל שרון.

אירועים מיוחדים שקרו באותה תקופה עקב הסכם ההפרדה (הפסקת אש) בוצעו טיפולי ב' לטנקים בשטחי כינוס כדי שהאו"ם לא יראו שינוי תנועה של טנקים אף על פי הסכם הפסקת האש. הסדנה בנתה עגלות הפרדה לחט"כים, העמידו עוקב מים עם מכשיר שטיפה גדול והם ביצעו את הטיפולים בשטח, בוצעה הפרדה של מנוע בטיפול שוטף.

בזמן הפסקת האש הם נסעו עם שלושה ריאוסים שהם לוו מגדוד 405 לסדנת נפח וביום ראשון בבוקר הם העמיסו את הציוד לסדנת קלע וחלק מהציוד עבר לסדנת קריית שמונה.

הנגד המוביל במחלקה היה דמתי ממחלקת מסגריה. המחלקה עמדה בתכנית עבודה בצורה מקצועית ואיכותית. יוזמות מיוחדות לפרקי זמן הם אספו כסף לשיפור המזון לאנשי הקבע, בנוסף הם עשו ערב יחידה ואנשים בישלו את האוכל והאוכל הגיע לפלוגה.

מראיין רס"ב שאול צרור מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת נפח

מבנה ארגוני

סיפורו של מפקד סדנת נפח רס"ן זאב (אנוליק) אלון

יעוד הסדנא :

• מתן אחזקת רק"ם בדרג ב' ליחידות במרחב רמה"ג. (אוגדה 36).
• ביצוע טיפולי ב' בסדנא לטנקים של חטיבות 7 + 188 בשיתוף אנשי הצוות והמפקדים.
• הפעלת מנועייה לצורכי הסדנא ויחידות במרחב.
• ביצוע טיפולי ג' לתומ"ת מסוג רוכב.
• הספקת חלפים לכלל היחידות במרחב.
• שרותי חילוץ (ע"י טנק חילוץ)

משימה גדולה נוספת שהוטלה על הסדנא הייתה ביצוע הכנה (ריתוך תושבות / בוקסות עפ"י שבלונות) לבלטן בקצב של כ – 12 טנקים בשבוע.לצורך כך קיבלנו סככה בגדוד 77 הסמוך לסדנא וכ – 40 רתכים במילואים.

בחרום - יעוד הסדנא היה להיות פלוגה א' בגש"ח 702 של אוג' 36 .

כוח אדם :

הסדנא מנתה כ – 150 חיילים וחיילות 17 נגדים ועוד 3 אזרחים עובדי צבא. יחידה סגורה שהיציאות  באוטובוס בימי שישי לקראת הצהרים.ההרכב האנושי כלל חיילים מכל הארץ, בוגרי בתי ספר מקצועיים בתחומם, חיילים בעלי מוטיבציה, רצון, ומשמעת עצמית.מפקדת היחש"ם ישבה בצנובר, לא תמיד עזרה אבל הקפידה לא להפריע.הקשר לחימוש האוגדה ולחטיבות היה יומיומי , רציף ולא פורמלי.

פעילות היחידה:

בשנים המדוברות גדודי השריון והארטילריה התאמנו ללא הפסקה יומם ולילה ללא מגבלת שעות מנוע או תחמושת.מיידי יום ראשון בבוקר הייתה מגיעה פלוגת שריון עם מפקדיה, אנשי הצוות והחוליה הטכנית.הטנקים היו נבחנים ומוכנסים מיד לעבודה כאשר על כל טנק עבדו במקביל מכונאים, מסגרים, חשמלאים וחמשי צריח.אנשי הצוות ביצעו בטנקים פעולות בדרג צוות תחת הכוונה של אנשי החימוש.כל צרכי המנהלה של פלוגת הטנקים סופקו ע"י הסדנא : כלכלה, שרותי אפסנאות, כלי עבודה וכו'.לוחות הזמנים חייבו לפחות פעמיים בשבוע עבודת לילה של חיילי הסדנא עד חצות.המנועייה הייתה עובדת כמעט 24/7 גם עבור צרכי הסדנא וגם עבור היחידות השונות מאחר וכל תקלה בחט"כ אשר היה בה חשש להשבתת הטנק חייבה מיד החלפת החט"כ.מיידי יום היו יוצאות   5 – 3 חוליות דרג ב' לגדודים לביצוע תיקונים.

מחלקת הרוכב הייתה בסככה העליונה בסדנא, כאשר במקביל היתה מבצעת טיפולי ג' וגם נותנת אחזקה בדרג ב' באמצעות חולייה לגדודי הארטילריה.

לעיתים, לרוב בלילה ולקראת סוף השבוע הוזעקנו לחילוץ טנק שהתהפך או שקע בבוץ הכבד. פעולות חילוץ אלו היו מורכבות ולרוב נדקקנו לסיוע של טרקטור  9D מגדוד ההנדסה.ליווינו כל תרגיל מרמת פלוגה ומעלה ע"י הוצאת חוליות שדימו את הפלק"ד בתרגיל.

מאחר והחיילים נדרשו למאמץ פיזי ומורלי דאגתי לרווחתם, 4 ארוחות משופרות ביום (בפרט ארוחת לילה לחיילים העובדים.אחראי המטבח אע"צ ביטון (מלאך משמים) היה מידיי יום מתקשר ממשרדי לאמא שלו ומתייעץ על התפריט היומי, מה כדי לבשל. לא אחת זומנתי לברורים על חריגה בכמות המנות המוזמנות.

שרותי אפסנאות (החלפת מדים) על פי שעות הפעילות של החיילים. הסדנא שמרה על רמה גבוהה של סדר ניקיון משמעת ובטיחות. מבקרים רבים היו מגיעים לסדנא הן לנושא האחזקתי והן להתרשם ממבצע הכנת הבלטנים.עודדתי חיילים להתקדם בשלבים המקצועיים ודחפתי את המתאימים לצאת לקצונה.

הווי ואופי הסדנא

הסדנא נתנה מענה אחזקתי ליחידות האוגדה  24/7 , כך שגם בלילות יצאו חוליות לסיוע בגדודים.היחידה בעלת אופי של יחידה סגורה כאשר היציאות היו בסופי שבוע בימי שישי ובשבת נשארו כ % 50 מהסד"כ . כל יום חמישי בערב היה ערב יחידה, ובשישי בוקר מסדר מפקד בחדרים.הצבא צועד על קיבתו ולכן בניצוח ביטון הטבח (א.ע.צ.)  האוכל בסדנא היה טעים מאוד ומגוון, מה שמשך בצהרים הרבה אורחים לסדנא.החיילים היו מגובשים מאוד ומלוכדים. בערב ליל הסדר היינו עורכים סדר פסח כאשר אנשי הקבע ומשפחותיהם היו מוזמנים להצטרף.על מנת להקל על הלחצים של החיילים אישרתי לכל חייל חופשה אחת לחצי שנה של שלושה ימים ללא צורך בהוכחות.בסדנא הייתה כבאית שהחיילים "ניצלו" אותה לרדת לכנרת.

עם תחילת בניית העיר קצרין נכנסנו גם אנחנו לתנופת בינוי בסדנא שכללה : שידרוג המנועייה , סככה לזחל"מי הצמ"ש בחרום , רמפה לפריקה והעמסה למחסן חלפים,  עיצבנו וייצרנו בכניסה למשרדים, במדשאה פסל מתכת של נשר מקנה טנק שהתפוצץ וריתכו לו כנפיים מפלטות בזוקה.לסדנא היה גיבוי וסיוע מלא מהמג"ד יהודה יזרעאלי כך שמטה היחש"ם נימנע מלהציק לנו.

לילות וימים רבים של חילוץ טנקים מהבוץ או טנקים הפוכים , השתתפות בתרגילים וסיוע ליחידות בהכנות לביקורות מקחש"ר.תפקיד זה של מפקד הסדנא עיצב אותי כמפקד של חיילים ומנהל ארגון ולא רק כקצין מטה מקצועי.

מראיין ניסים קלו מנהל הידע

סדנת צנובר

מפקד הפלוגה - רס"ן משה וולפין

מבנה ארגוני

ראיון עם גבי בן דוד - מפקד מחלקת תחבורה בסדנת קלע

בצנובר היו מחלקת רכב שמפקדה היה אסייג, הייתה מחלקת מסגריה שמפקדה היה ביטון, הייתה מחלקת גנרטורים שמפקדה היה דוד אפריאט, מחלקת צמ"ה, מחלקת נגמ"ש, מחלקת תחבורה שמפקדיה היו גבי בן דוד ואסלן, מחלקת בוחנים שמפקדה היה נחום ובמחסן היה את ויקי. העיסוק המרכזי של הסדנא היה לתת שירות לכל החטיבות בגזרת רמת הגולן. הטיפולים שהיו מבוצעים בסדנה היו ב"ת ותל"שים. בנוסף הם היו נותנים דרגי ב' לימ"חים.

מראיין רנ"ג נדב שושן מגדוד 703 'גליל גולן'

נופלי היחש"מ בשנים אלו