ברוק אריה ז"ל

בתחילת נובמבר 1968 גויס לצה"ל והוצב לחיל החימוש. בשעת שירותו זיכתה אותו יחידתו בפרס ייעול, על תרומתו לייעול ולחיסכון, בהציעו "מכשיר לייצור שקיות פוליאטילן לסיליקגן". למרות הצלחתו בחיל החימוש, לא מצא סיפוק בעבודתו והתנדב לסיירת, אף על פי שמפקדיו הפצירו בו, שימשיך בתפקידו הצבאי בחיל, כי הוא דרוש להם ביותר. הוא היה מסור ביותר להוריו ולמשפחתו ובעל מידות תרומיות. הוא נהג להתחלק עם חבריו - ובייחוד עם מעוטי היכולת, אשר להם היה עוזר בכסף. מוריו מחנכיו, מפקדיו, העידו עליו, שהיה טוב ומיטיב לכל, מבצע ביעילות ובכישרון כל דרישה, הוראה, או פקודה, לשביעות רצונם המלאה של הממונים עליו. ביום ב' בטבת תשל"א (30.12.1970), נפל רב"ט אריה בעת מילוי תפקידו, בנאות בכיכר שבערבה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד יחידתו שלח מכתב תנחומים להוריו ובו כתב, בן היתר: "אריה היה מבין וותיקי היחידה ומבחירי חייליה, אשר הצטיין באחריות ובמסירות, ובאהבתו לעזור לזולת בכל תנאי, דבר שהקנה לו מכרים וידידים רבים בין חיילי היחידה. אריה בלט בנועם הליכותיו ונימוסיו, והיה ממושמע וביצע את כל אשר הוטל עליו, על אף תפקידו הקשה, שחייב עבודה בשעות לא שיגרתיות, בנסיעות מרובות ובתנאי סיכונים לא קטנים". זכרו הועלה בחוברת "הצופים" של בית הספר "אורה", שהוצאה לאור על ידי צופי רמת גן; בבית הספר "אורה" הוקמו ספרייה וחדר עיון לזכר הנופלים ובו מונצח גם אריה.