דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

סא''ל ירוחם כפכפי ז''ל - סיפור חייו של מקים סדנת הטנקים הראשונה בצה''ל

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 24/06/2018

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 3447


סיפור חייו של מקים סדנת הטנקים הראשונה בצה"ל , רכישת  30 השרמנים הראשונים והשמשתם במהלך מלחמת העצמאות.

החומר נכתב על ידי אמנון כפכפי, בנו של ירוחם וראה אור בבטאון השריון. עריכה: אל"מ (מיל.) שאול נגר


"אם נצליח להקים חיל שריון שציודו יהיה חדיש, אנשיו מאומנים כראוי, ושירותי העזר המיוחדים שלו יהיה בכוחם לקיים את כושרו של רכב השריון - נוכל במספר אנשים קטן, יחסית, להתגונן, להושיט עזרה, ולהפעיל כוח הולם נגד כול אויב מתפרץ לגבולותיה הנפתלים של המדינה.

עוד במשך דורות רבים נכון לנו גורל של עמידת מעטים כנגד רבים. מי שאינו רוצה לסמוך על הנס, חייב להסיק מכאן את המסקנה ההגיונית היחידה: הקמת חיל שריון משוכלל באיכותו ובציודו, כמשען העיקרי של צבא היבשה".

ירוחם כפכפי היה טכנאי טנקים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ובפברואר 1948 הצטרף למטה הפלמ"ח.

הדברים המדהימים שאליהם חתר, פעל וכתב בתש"ח, כאילו לקוחים מתורת הביטחון העדכנית, על בסיס לקחי המלחמות שחוותה מדינת ישראל בשבעים שנותיה.

במארס 1948 שָׁטַח ירוחם כפכפי, אז צעיר בן 29, את תכניתו לרכישה ולהקמת כוח שריון, בפני ראש אג"א (אגף אפסנאות) האלוף יוסף אבידר ובפני סגנו, סא"ל אפרים בן-ארצי. בן-ארצי פנה אל כפכפי בשאלה: "מה תפקידך?" ונענה: "תפקידי להחזיק את כלי הנשק שסיפקתם לי". "מדוע", שאל בן-ארצי, "אם תפקידך הוא להחזיק כלי נשק, מדוע עוסק אתה ברכישה?

התשובה הייתה: "פשוט, משום שלא סיפקתם לי עדיין נשק..."

לאחר שהמשיך ירוחם בחתירה למימוש רעיונו ונפגש עם אנשים שונים, הוא פִרסם ביולי 1948 מסמך רשמי של מטה חטיבה 8, הקורא להקמת "חיל השריון הישראלי".

הרעיון קרם עור וגידים וירוחם נשלח לאירופה לממש אותו.

מי אתה, ירוחם כפכפי

ירוחם כפכפי נולד ב-1919 בעיר קובנה שבליטא, בנם הצעיר שמואל ופרל כפכפי. אביו היה מורה לעברית, ציוני מתומכי הרצל.

.

ירוחם כפכפי בחניתה 1939

בגיל ארבע עלה ירוחם ארצה עם משפחתו, למד בבית החינוך לילדי העובדים בתל אביב ובגימנסיה "נורדיה", בבית הספר המחוזי הראשון של זרם העובדים, עבר הכשרה חקלאית בדגניה א' ובגרעין שימרון ליד נהלל, וב-1938 השתתף בעליה על הקרקע ובהקמת קיבוץ בחניתה – מיישובי חומה ומגדל.

ירוחם כפכפי בגיוסו לצבא הבריטי

ביוני 1942 התגייס ירוחם לצבא הבריטי ולאחר הטירונות בסרפנד (כיום צריפין).

התחיל לעבוד בתיקון יסודי של טנקים של צבא אוסטרליה מדגם "מטילדה", במחנה טירה שליד חיפה.

בתחילת 1943 נשלח למצרים והחל לעבוד בהכנסה לכשירות של טנקי "שרמן", שהגיעו מארצות הברית לנמל אלכסנדריה שבמצרים, כדי לצייד את הארמיה השמינית של מונטגומרי לקראת הקרב נגד רומל באל-עלמיין.

לאחר הקרב שהסתיים בניצחון הצבא הבריטי, הניצחון שהסיר את האיום של כיבוש ארץ ישראל בידי הגרמנים, נשלח ירוחם לבית ספר הטכני לטנקים של הצבא הבריטי בתל אל-כביר במצרים, ושם למד במשך שנה את מלאכת התיקון של טנקים. הקורס הועבר בשפה האנגלית. בתום הקורס קיבל ירוחם דרגה מקצועית של "מומחה בחימוש" (Armament Artificer) ודרגת סמל ראשון (Staff Sergeant).

בשנת 1944 הפך למדריך באותו בית ספר והעביר את החומר בעברית לחניכים הָאֶרֶץ-ישראלים. את החומר כמובן תרגם מהקורס האנגלי. לאחר שנתיים בבית הספר הטכני נשלח ירוחם לאיטליה והצטרף לבריגדה היהודית, שם קיבל תפקיד של אחראי על סדנת כלי הרכב הכבדים.

כוחות הבריגדה התקדמו צפונה בהדרגה, עם התקדמות קו החזית, עד לצפון איטליה ולהרי האלפים. כשהמלחמה באירופה הסתיימה הוביל ירוחם את הסדנה עם כלי הרכב הכבדים לגרמניה, לשם נשלחו.

ירוחם השתחרר ב-1946 אחרי כארבע שנים וחצי של שירות בצבא הוד מלכותו. הקמת סדנה לגדודי חָמֵשׁ (חַיִל משוריין)

גיוס לפלמ"ח והקמת סדנה לגדודי חָמֵשׁ (חַיִל משוריין).

בפברואר 1948 גויס כפכפי למטה הפלמ"ח על ידי יגאל אלון, לשמש קצין מטה טכני. ירוחם הקים את מת"ח (מרכז תחבורת החטיבה) במטה הפלמ"ח. הוא גייס חיילים ואנשים ליחידה הזו ורכש ג'יפים מעודפי הציוד הבריטי עבור המ"כים של הפלמ"ח.

היחידה גם רכשה מלאי דלק, שבו השתמשה ה"הגנה" בפיקודו של יצחק שדה בקרבות משמר העמק.

בסוף מארס 1948 יזם ירוחם תוכנית לרכש של טנקים.

הוא הציג את התכנית ליצחק רבין, סגן מפקד הפלמ"ח דאז, שאותו הכיר עוד מבית החינוך לילדי העובדים, שם למדו שניהם, ובהמלצתו פנה ליצחק שדה.

ירוחם הציע שייצא בדחיפות לאיטליה וירכוש טנקי שרמן שהותירו האמריקאים באיטליה. יצחק שדה הסכים והפנה את ירוחם אל יצחק כהן (לימים האלוף בן-חור), ששימש ראש אה"ד (אגף ההדרכה של ההגנה). ירוחם איתר מקום בתל ליטווינסקי (כיום תל השומר) להקמת סדנה לגדודי חָמֵשׁ (חַיִל משוריין). סדנה זו שירוחם הקים והיה מפקדה הראשון, הייתה לימים הסדנה של חטיבה 8 בתל השומר. לסדנה זו גייס ירוחם חניכים שלו לשעבר מהצבא הבריטי.

ירוחם גמר להכין את גדוד חמ"ש (חיל משוריינים) הראשון ב-15 במאי עם הכרזת המדינה. צה"ל הוקם וירוחם קיבל דרגת סרן ותפקיד של קצין החימוש של חטיבה 8. הסדנה הפכה להיות סדנה חטיבתית, ולראשונה קיבלה אליה טנקים לתיקון:

  • הוצ'קיס
  • רנו
  • 2 קרומוולים.

תכניתו של ירוחם התבססה על כך שבסוף מלחמת העולם השנייה נותרו במגרשי הגרוטאות של אירופה עודפי טנקים אמריקניים מדגם שרמן. טנקים אלה הוצאו מכלל שימוש באמצעות פיצוץ גלגלי ההינע שלהם וקדיחת חורים בקני התותחים. ירוחם ידע זאת עקב שירותו באירופה בצבא הבריטי בעת המלחמה. הוא גם זכר שהצבא הבריטי פוצץ את עודפי הטנקים שלו עם תום תקופת המנדט של בריטניה בארץ ישראל. טנקי השרמן הושמדו באמצעות הכנסת חומרי נפץ לתוך הטנקים ופיצוצם. פנים הטנקים האלה הושמד כולו. אך שריון התובה הגן על המזקו"מים ולכן גלגלי ההינע נותרו שלמים. טנקים אלה הושלכו לוואדי ליד עתלית.

"הקמת חיל השריון הישראלי"

ירוחם ידע שיוכל להשתמש בגלגלי הינע אלה כדי להשמיש טנקים שנמצאים באירופה.במסמך שהכין כפכפי בהיותו הקצין הטכני של חטיבה 8, שכותרתו הייתה "להקמת חיל השריון הישראלי", פירט ירוחם, ביולי 1948, את הצעתו להקים חיל זה, ומנה את האילוצים שעומדים בפני צה"ל אך גם את יתרונותיו לעומת צבאות ערב. וזה תוכן הפנייה ממטה חטיבה 8 להקמת חיל השריון הישראלי: פתיחה הניצחונות האחרונים בחזית המרכז, בכיבוש נצרת ובהפעלות גדודי הפשיטה, הבליטו לעין כול את ערכו המיוחד של חיל השריון לסוגיו השונים. ההכרה שלסוג נשק זה אין כול תחליף, צריכה לשמש אבן יסוד בתכניות ההגנה וההתקפה של צבא ישראל.

אם נצליח להקים חיל שריון שציודו יהיה חדיש, אנשיו מאומנים כראוי, ושירותי העזר המיוחדים שלו יהיה בכוחם לקיים את כושרו של רכב השריון - נוכל במספר אנשים קטן, יחסית, להתגונן, להושיט עזרה, ולהפעיל כוח הולם נגד כול אויב מתפרץ לגבולותיה הנפתלים של המדינה. מציאות של חיל שריון קטן אך מודרני ומצויד כהלכה, תרסן את תאוות הכיבוש וההתגרות של כוחות המדבר.

בד בבד עם הקמת חיל האוויר וחיל הים של מדינת ישראל, יש לפתור את בעיית ההגנה על גבולותיה היבשתיים. החזקת חילות מצב גדולים והעמדת גדודי חיל רגלים במצב הכן יהוו מעמסה שאין לעמוד בה. עוד במשך דורות רבים נכון לנו גורל של עמידת מעטים כנגד רבים. מי שאינו רוצה לסמוך על הנס, חייב להסיק מכאן את המסקנה ההגיונית היחידה: הקמת חיל שריון משוכלל באיכותו ובציודו, כמשען העיקרי של צבא היבשה. אם עובדת קיומו של חיל שריון ישראלי לא תספיק לאויבי המדינה, לא יהיה כמותו בתפקיד של משלחת עונשין, וטווח הפשיטה של גדודיו הקלים יביא את תשובת צבא ההגנה הרחק מעבר לגבולות. אמנם גם שכנינו עלולים להקים חיל שריון משלהם, אך אין להניח שיהיה בכוחם לקיים אותו. וכאן עיקר הבעיה: קיום חיל שריון תלוי בכושר הטכני והתעשייתי של המדינה. בלי בסיס טכני ראוי לשמו, תיתכן אמנם קניית חיל שריון אך חיל זה יחדל להתקיים עם ההתמודדות הראשונה, ודווקא בשטח זה אנו חזקים מכול המדינות הסובבות אותנו. אחוז כלי הרכב הממוכנים והמשוריינים הפועלים בשדה בתנאי קרב (טנקים על אחת כמה וכמה), אשר מתקלקל ויוצא מכלל שימוש הוא גבוה ביותר, גם כשהתנאים הם "נורמליים". החזרה מהירה של כושר פעולה לכלי הרכב הופכת להיות גורם טקטי מכריע בגורל המערכה. אין באפשרות תעשיית הארץ לייצר כלי רכב, אך אין דומה לנו בכל המזרח, ביכולת הטכנית שלנו לתקן את כלי הרכב שנפגעו (אם נכין בעוד מועד את הדרוש לכך) ובכישרוננו לקיים את חיל השריון.

לקיומו של חיל – שריון דרושים:

  1. שירותי חילוץ ותחזוקה.
  2. שירותי תיקונים.
  3. בית ספר לאימון: טכנאים, תותחנים, מקלענים, נהגים, אלחוטאים, מפקדים, ואנשים מאומנים בכל סוגי הנשק המסייע.

בהמשך המסמך מפורטת התכנית הדרושה לתחזוקה ותיקון הטנקים, בשלושה פרקים:

  1. פרק א: שירותי חילוץ, העברה והחזקה.
  2. פרק ב: שירותי תיקונים.
  3. פרק ג: בית הספר לרכב שריון.

שליחות באירופה לרכש טנקים

ב-15 באוגוסט 1948 נשלח ירוחם על ידי מערכת הביטחון לאיטליה לצורך איתור ורכישת טנקי שרמן מושבתים של הצבא האמריקני. הוא נפגש עם פנחס קוזלובסקי (לימים פנחס ספיר) ושכנע אותו בנחיצות העניין ובמימונו.

סיפור רכישת הטנקים ושליחתם לארץ

 בסיועו של יהודה ארזי ועדה סירני, שהצליחה להשיג את רישיון היצוא האיטלקי שאִפשר את הפלגת הטנקים מנמל בארי, יכול היה לשמש תסריט לסרט הוליוודי.

30 גרוטאות טנקים הגיעו לארץ באוגוסט 1948 כשהן מוסתרות תחת מטען של בצל בבטן שתי אוניות שהגיעו בתקופת אמברגו שהוטל על ישראל ונמנעה כניסתן לנמל. כדי לפרוק את האוניות בנמל חיפה, סולקו המשקיפים הזרים מהמקום באמצעות הזמנתם למסיבת שתייה על הכרמל. מרגש היה לראות את הסווארים הסלוניקאים שנשקו לכל טנק שהורד במנופים לרציף.

הטנקים טופלו בסדנה בתל ליטווינסקי וכולם הוחזרו לכשירות. טנק השרמן הראשון שתוקן בסדנת חטיבה 8, שבראשה עמד ירוחם, הוכתר באוקטובר 1948 טנק "יצחק שדה". טנק זה הושק בשמפניה ביציאה מהסדנה על ידי אסתר, רעייתו של ירוחם. טנקים אלה, יחד עם שרמנים נוספים שנרכשו בהמשך, היוו את הבסיס לחיל השריון של צה"ל.

מפגש עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון

באחד הימים בסוף חודש נובמבר 1948 בא לסדנה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, כדי לראות במו עיניו את 30 השרמנים הראשונים שרכש ירוחם באיטליה. ירוחם ניגש אליו בבואו, ויחד צעדו לסככות שבהן התבצעו פעולות התיקונים הנדרשים. בהמשך הביקור פנה ראש הממשלה אל ירוחם בשאלה שהפתיעה אותו: "כמה אנשי מח"ל יש לך בסגל הסדנה?" תשובתו הייתה: "אף לא אחד." ובן-גוריון המשיך בתמיהה: "אז מאין הידע לכול זה?" "הידע בא מניסיוננו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה" ענה כפכפי. בכך תמו השאלות והתמיהה, ונראה שהיה שבע רצון מביקורו בסדנה. שיפוץ, תיקון וחימוש כול 30 הטנקים נמשך כמה חודשים. 4 מהם אף חדרו לסיני עם חטיבה 8 בדצמבר 1948.

נסיעת הרכש לפיליפינים

 בשנת 1950 נסע ירוחם לפיליפינים מכיוון שנודע לו שיש שם טנקי שרמן, אך שם גילה שלא ניתן לעשות בהם עוד שימוש בגלל מצבם הגרוע.

בשנת 1951 נסע לאנגליה ורכש מנועי טנקים לשרמנים, ועוד 40 טנקי שרמן מהארסנל של צבא צרפת.

בשנים 1954-1952 היה ירוחם קצין טכני האחראי לכל רכב א' ו-ב' בכול צה"ל בחיל טכנאים (לימים חיל החימוש) והועלה לדרגת רס"ן, ובמקביל המשיך מדי פעם בנסיעות רכש, בעיקר לאנגליה.

ירוחם בתרגיל בנגב

בשנת 1954 נסע כחבר המשלחת לרכישה של טנקי אי-אם-אקס-13 (AMX-13) בצרפת.

בסוף 1955 נשלח לשנת השתלמות בבית הספר לטכנולוגיה לטנקים של הצבא הבריטי באנגליה. הוא ביקר בדיוויזיית שריון הבריטית בגרמניה וחזר ארצה לתפקיד החדש – מפקד חימוש בגייסות השריון והועלה לדרגת סגן אלוף.

בשנת 1959 עבר ירוחם לפיקוד הדרום לתפקיד מפקד חימוש בפיקוד, כיוון שמרבית הטנקים הועברו לפיקוד הדרום.

במבצע סיני טנקי השרמן הם שהציבו את חיל השריון בראש חילות היבשה והמשיכו לשאת בעול גם במלחמת ששת הימים ואפילו במלחמת יום הכיפורים.

בשנת 1963 השתחרר ירוחם מצה"ל.

במשך שנים רבות המשיך לשרת במערכת הביטחון ובמשרד ראש הממשלה.

ירוחם כפכפי בהיותו נספח מדעי בארצות הברית נפגש עם הנשיא ג'ונסון

 

ירוחם כפכפי נפטר בשנת 2010 בגיל 91.

 

הערה: החומר נכתב על ידי אמנון כפכפי, בנו של ירוחם וראה אור בבטאון השריון. עריכה: אל"מ (מיל.) שאול נגר

 

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים