מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 25/03/2018
תאריך האירוע: 1974-10-01
מספר צפיות: 3935
רקע לסיפור
דוד שירת בסיני בשריון כחשמלאי שרמן ולאחר מכן כחשמלאי מג"ח.
דוד מספר שנחשף לזוועות המלחמה והטיפול בטנקים עם שרידי גופות חיילנו, טראומה מאוד קשה.
סיפור הטנק שנשרף !
מיד בתום מלחמת יום הכיפורים (שזה סיפור בפני עצמו) הגדוד בו הוצבתי גדוד 46 שיחרר את כיתת הכוננות והחזיר אותנו לגש''ח.
ניגשתי לרס''ר שבתאי ואמרתי לו שזהו המלחמה הסתיימה !! ואני כמתנדב (פרופיל 24 ולא הייתי מוצב בשום יחידה) מבקש להשתחרר.
שבתאי הסכים ושלח אותי לגוליס להשתחרר באוטובוס הראשון שיצא מאפריקה לארץ.
הגעתי לגוליס פניתי לשלישות וביקשתי להשתחרר.
צחקו לי בפרצוף והציבו אותי למדור תותחנות.
במדור המפקד סגן שולי הציב אותי פחות או יותר כמ''מ חט''ג.
היה לנו הסכם אני עושה מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה אבל כשיורדים למטווח בצאלים אפס תקלות
עמדתי במשימה בכבוד.
יום אחד אני יושב עם החברה מגיע רץ וצועק עזריאל ! מי זה עזריאל ?
כן שאלתי מה קרה ?
קח ארגז כלים ורוץ למשרד של הקצין חימוש
לקחתי ארגז (ארגז תחמושת 0.5 עם מברג מפתח תשע שש עשרה מנורת ביקורת גבקה סכין ואיזולירבנד) ורצתי מהר למשרד.
איך שהגעתי קצין החימוש הכניס אותי לרכב פגו טנדר 404 ויצא בחריקה מהבסיס
מה קרה מלחמה ?
לא ענה ,יצא טנק מהבית הספר לסיני על מוביל, הטנק מחומש ומזווד. בצומת כפר סילבר השתחררה האנטנה פגעה במתח גבוה הטנק התחשמל והתחיל לעלות באש.
הגענו לצומת היו שם רכבי משטרה מכבי אש צבא ומאות ילדים מכפר סילבר.
למי שלא מתמצא הפגזים של הטנק הם פגזים עם נוקר חשמלי , כל ניצוץ יכול לפוצץ את הטנק.
כל הצריח ניצוצות כי המתח הגבוה שרף את כל הבידוד של החשמל בטנק וישנה סכנה ממשית שהטנק יתפוצץ וזאת כאשר מאות ילדים מסביב.
הוקם מיד חפ''ק מפקד הכיבוי מפקד המשטרה קצין החימוש ואני,כמומחה נשאלתי מה צריך לעשות ?
פשוט מאד אמרתי צריך להיכנס לצריח לשחרר את הברגים של הכוורת פגזים מתחת לתותח להזיז אותה ואז לפתוח את הרתמות של הקולקטור והחשמל לא יעבור מהתובה לצריח וזהו פשוט מאד.
הם הסתכלו עלי ואחד על השני ואז שאלו כן אבל מי יכנס לטנק ?
הסתכלתי חזרה ואמרתי לקצין חימוש שלושה ימי חופש אני נכנס !
כנס אמר ! כנס !!!!!!!!!!!!
נכנסתי לטנק והתחלתי לשחרר את הברגים של הכוורת זה לא היה קל כי כל הטנק היה מלא בקצף של הכיבוי וזה לקח זמן ואז נשענתי על הדופן ודחפתי את הכוורת ברגליים
באותו הרגע שמתי לב לניצוצות וגם ראיתי את הפגזים ממול שהיה רשום עליה ''פגזי זרחן''
ואז זה היכה בי ,
בקושי חזרתי חי מהמלחמה ואחרי כל מה שעברתי בסוף אתפוצץ בתוך טנק קילומטר מאשקלון ?
באמת התחלתי להזיע
אבל התעשתי לקחתי את הג'בקה ושחררתי את הרתמות של הקולקטור
הניצוצות הפסיקו !
יצאתי מהטנק וזכיתי למחיאות כפיים מכל מאות הילדים
קצין החימוש יצא גבר ושלח את הנהג שלו שייקח אותי לביתי ברמת גן (הייתי כולי רטוב מהקצף ומזיעה) ונתן לי שבוע חופש.
האמת היום אם היו מבטיחים לי מיליון דולר לא הייתי נכנס
אבל החימושניקים של פעם היו חיילים קרביים ומורעלים ברמות שאין היום כאלו אנשים.אני מספר את הסיפור למען הדורות הבאים
שלכם
סמ''ר דוד עזריאל 2064877
דוד מתנב מדי שבוע לעבודה בטייסת בחיל האוויר
