דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

אל''מ במילואים יעקב דגן - סיפורו של ע.קח"ש חטיבה 401 שפרש מצה"ל בשנת 1976

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 23/08/2016

תאריך האירוע: 2016-08-23

מספר צפיות: 5144


רס''ן יאנה וייסברוט  מראיינת את אל''מ במילואים יעקב דגן. . יעקב פרש מצה''ל משירות סדיר בשנת 1976 בתפקיד ע. קח''ש חט' 401 טסה.לאחר מכן יעקב המשיך להתקדם בתפקידי המילואים עד לדרגת אל''מ בתפקידו האחרון היה מפקד א.ת. 814 באוג 252 בקציעות.

ערכה: רס''ן יאנה וייסברוט                                                                                     

נתונים אישיים

שם ודרגה: יעקב דגן, אל''מ במילואים.

תפקיד אחרון: מפקד א.ת. 814 באוג 252 בקציעות

שנת לידה: 1950

רקע כללי

יעקב דגן שירת שנים רבות בצה''ל בזמנים קשים של מלחמות ובתקופות שביניהן, בשרות קבע ובמילואים. יעקב עבר שרות מפרך ומשמעותי, טיפס בסולם הדרגות ותוך כדי כך רכש ניסיון יקר ערך.

מורשת קרב במלחמת יום כיפור

במלחמת יום הכיפורים, יעקב לחם עם הכוחות באזור סיני, צלח את התעלה ועבר אירועים קשים ומכוננים. להלן מורשת קרב מפיו...

''אני מוצב לאגד ארטילרי 215 (בגלל היכרות קודמת כבקר באגד בתרגיל עוז בשנה שלפני כן), כבר במוצאי יום הכיפורים עם הצורך לתגבר קציני חימוש עקב הקרבות והאבדות. אני מגיע כמעט ללא ציוד אישי למפקדת גי''ש ומופנה לאגד. האגד ע''ב 2 גדודי תומ''ת צרפתי שרמן גדוד רועם שרמן וגדוד מכמ''ת 160 שרמן ושני גדודי זחל''מ 120 יורד על זחלים מקסטינה לבלוזה. גדוד תומ''ת נוסף מוסע על מובילים מבה''ד 9. (כמחציתו של האגד נתקעת בדרך מקסטינה לבלוזה ומטופלת בעיקר ע''י הסדנא הגייסית), וכך בהתקפת הנגד הפיקודית ב8 לאוק', לעוצבת הפלדה אין סיוע  ארטילרי אורגני למעט שני גדודי הזחל''ם שהגיעו ראשונים ב 7 לאוק' לגיזרה. האגד מתייצב בשטחי כינוס בבלוזה רק ב 8 לאוק' בערב לאחר ההתקפה הכושלת. אני ללא נשק וללא ציוד אישי, ואני מתוסכל מאד מאדישות חיילי המילואים (לדוגמא - חלקם החנו בדרך את התומת''ים ברוורס לארוחת דגים בשק''ם אל עריש...)

בין ה9/10/73 ל 17/10/73 האגד יורה כמות ענקית של תחמושת במסגרת קרב המגננה (לדוגמא ביום 10 לאוק' ירה צוות תומ''ת מגדוד 839 בממוצע 4 טון תחמושת וכל האגד ירה באותו יום 4500 פגזים). טבעות האטימה בסדן הרועמים נשחקות מהירי המוגבר והצוות יורה מבחוץ כי אש החנ''מ בוקעת מהסדן וחורכת את דפנות תא הלחימה, (מה שגורם גם שהפגזים כבר בכלל לא מגיעים לטווח המטרות שמכוונים אליהם, אבל בגלל צפיפות המצרים בשטח כולו, גם ככה מצליחים לפגוע). בלילה האש הבוקעת עקב התקלה בכלים פוגעת במטען חנ''ה באחד התומ''תים, שמתפוצץ במקום. יתרת הצוותים יודעים מה קורה וממשיכים לירות מהכלים המסוכנים, בגבורה, ממש ליד הכלי הבוער. כעבור יומיים מגיעות טבעות אטימה בהספקה בהיטס.

איור 1תומת בירי

בין לבין נפגעת ממש לידי פריסת פלק''ד בציר ''מאדים'' מהתקפת מטוסים בגובה אפס, קח''ש האוג יורם לונדון ואני מפעילים את מטפי הכיבוי ברק''מ הפגוע בסובה, ומגלים את גופות חיילי הפלק''ד שלא ידעו בכלל מה נוחת עליהם מוטלות בין הכלים. המטוסים עברו מולי ואני חש ממש תחושת אשמה עד היום שיכולתי לפגוע במטוסים ולהתריע על ההתקפה (קח''ש האגד ואני השארנו את הנשקים האישיים מתוך יהירות בגיפ שלנו ליד הסובה וטיפסנו רגלית לסוללות והנהג שלנו שנשאר לשמור ברכב קיבל הלם קרב ופונה לבי''ח).

איור 2 הדף הירי של התומ''ת הוא מאד משמעותי!

ב 17/10/73 מתפצל האגד לשני כוחות ואני עם צוות כתק''ל בוחני האגד מוצמדים לכוח קדמי שצולח את התעלה ב 18/10/73 אחה''צ. בדרך אני מחליף עם חיילי זחל''מ תקוע, נותן להם מנת קרב  ומקבל תמורתה מקלע 0.3. אני מקבל גם מהאגד (לטובת כל החיילים גם יחד)  אפוד מגן אחד בודד בלבד, ומחליט לתת אותו לנגד הכי מבוגר בחבורה. בצליחה, על גשר הדוברות ממש, אנחנו מותקפים ע''י שני מסוקי תקיפה מצריים כשכל הכוחות בסביבה בירי מטורף מצליחים בקלות להפילם. אני נאלץ לפנות על כתפי בריצה חייל אחד שלי שחוטף כדור ברגלו, לתאג''ד הצליחה שפרוס בגדה המערבית. אנחנו נכנסים לעמדות ירי בשדה תעופה סמוך  ''דור סוואר'' ויורים כל הלילה. אני מורה להגן על הרכבים בחניה ברוורס למחפורות מצריות ריקות ומכיון שסביבנו רק מסלולי אספלט אני מורה לחיילים לשכב מתחת לרכבים. כל הלילה אנחנו מופגזים בקטיושות, התאג''ד הגדודי ומשאית תחמושת מתפוצצים מולנו ובבוקר אנחנו מגלים שקשתות הברזנטים ברכבינו נקרעו מהרסיסים ושקעו על התכולה אך לכל חיילי שלום.

איור 3 הצליחה על גשר הדוברות

אנחנו דוהרים אחרי הכוח מערבית לפאיד ונעצרים לעיתים לירי ארטילרי, ותוך כדי כך מתנהל מעלינו קרב אויר איתנים בין עשרות מטוסים ללא אבדה לכוחותינו. אני לוכד שני טייסים מצריים שצנחו בסביבה אבל אני נאלץ להתנתק מהכוח כי נעלם לי חייל שנמצא רק לאחר חיפוש קדחתני, כשהוא היסטרי ומחופר ומכוסה לגמרי בחול בשטח.

איור 4 ככה הובילו את השבויים

אני מנווט לחבירה לכוחות אך השטח מלא בחיילים מצרים היסטריים כנועים צמאים ורעבים, מורים לי בקשר להשקות אותם לקשור אותם ולהעמיסם (על משאית החלפים). כשהמשאית מלאה מצרים, ונגמרו לי חוטי החשמל מורים לי לשחרר אותם כי אין מי שיקבלם...

אנחנו כבר מנוסים ובכל עצירה לירי אנו מתחפרים היטב ובאחת מהן מזנק עלי חייל ואנחנו מבלים בשכיבה פנים לפנים עד תום אש הנ''ס... (אין ברירה, אני שומע את הרסיסים ממש מפרפרים מעלינו...).

ב 22/10/73- 20 אנחנו כבר בגבעות ג'ניפה ומסייעים בירי למטרות טק''א וסואץ אבל האגד כבר ללא תחמושת, אני משתדל לפתור בעיות חימוש כמיטב יכולתינו ומתרכז מאד בדווח לגש''ח שעדיין רחוק מאחור וגם יש לי בעיה כי קיבלנו גדוד 109M ת''פ ואין לי בכלל חלפים או בעלי מקצוע. אנחנו עסוקים מאד במשיכת קנים ידנית לאחור עקב תקלה של תקיעת קנים שלא רותעים מספיק לאחור עקב שחיקת הקנים מהירי המוגבר. מגיעה שיירה עם תחמושת ישירות מש''ת לוד ועדיין יש גם אש נס והתקפות מטוסים. ב 23/10/73 נהרג חייל חימוש מגד 839 ע''י קצין מצרי שיוצא לפתע ממחפורת במרכז פריסת כוחותינו ולוקח שעות עד שמצליחים לפגוע בו. (הלקח מוחשי – חובה לשלוט בחיילים ולמנוע לחלוטין סיורי ביזה על ידם). למחרת אני נמצא ליד זחל''מ המנ''א של הגדוד כשקריאת ''חדל ירי'' בקשר מספרת למפקדים את הדבר הנורא מכל של נפגעים מירי ארטילרי שגוי שלנו על כוחותינו.

לאחר ימים אלה עוברים לשלב התשה מול הארמיה השלישית וללא לחימה. אנחנו מודדים קנה שהתרחב 5 מ''מ (!) מעל לקוטר המקורי, מתבצע טיפול אחזקה מקיף ע''י הגש''ח, וגם מגיעות חוליות מש''א עם בעלי מקצוע מעולים, מקלחת מאולתרת ראשונה, טלפון ראשון למשפחה, ויציאה ראשונה הביתה (המראה קשה מפאיד על ריצפת סטרטוקרוזר וטיסה מזרחה בגובה החול מחשש לטק''א) . בנובמבר מתחולל ניהול השיחות עם המצרים, והאגד מתכנס לפריסה בהרכב המקורי עד להיפרדות ודילוג כוחותינו חזרה לגדה המזרחית.''

השירות הקשה בתום הקרבות

בתום הלחימה יעקב מקבל דרגת סרן, ומתמנה לקח''ש גדוד טנקים בחט' 401 המשתקמת מהמלחמה. בגדוד 52 הוא עובד בתנאים קשים מאד כיוון שאין לו היכרות מקצועית עם טנקים או עם החיים בגדוד...

''הגדוד שלי נבחר להיות הגדוד האחרון להחלפת טנקים למגח 6 חדשים, ונזרקים אליו כל המגח 3A הכי ישנים בחטיבה עם אלפי שע''מ, עם ים של תקלות, מרווח גחון 0 עקב בלאי מוטות הפיתול (המוטות היו בשלב שהתפצחו מעצמם כשהטנק בכלל בחנייה). בגדוד עוברות הפלוגות כל הזמן אימוני צמ''פ מוגבר ומזורז ללא שום מגבלת שעות מנוע ותחמושת ,והיקף עבודות אחזקה הנדרש רב במיחוד.

 מתקני מחנה הגדוד הרוסים בחלקם מהפצצה אווירית במלחמה, ואני והמ''מ מח''ג מתגוררים בקרון שלל ומשתדלים להפיק את המקסימום.

אני נאלץ גם לקחת חלק בין כל הקצינים בנטל ההלוויות מהקבורה הארעית לקבורה הסופית של חללי הגדוד ולאחר מכן לוקח חלק שוב במפגש נוסף בהגשת כריות העיטורים למשפחות החללים. לגדוד 52 היו הרבה חללים, קשה להספיד חלל שבכלל לא הכרת אותו, והכי קשה הייתה ההתמודדות ולנסות לענות לשאלת ההורים השכולים הבוכיים שהטיחו ישר בפנינו ''למה עזבתם אותו וברחתם?''.

הגדוד שחוק מאד, יוצאים לחופשה הביתה רק כל שבת שנייה, בלחץ האימונים האינטנסיביים טנק פולט פגז חי בהעמסה על מוביל, הסמג''ד מורה להוריד נגמ''ש מסמי טריילר בנסיעה לאחור ללא רמפה, עדיין אין ציוד ראיית לילה ומ''פ מוביל את פלוגתו, (באימון לילה להגעה למכשול על ציר זבילים) - ישירות לתוך המכשול הממוקש ועולה עם הטנק שלו על מוקש, נהג המג''ד נותן את הגיפ לחבר חסר רשיון ונהרג בעצמו בתאונה, מ''פ אחר מוצא ארגז רימונים ומחליט לקחת יוזמה ולשלב באימון תירגול הטלת רימונים בנסיעה בטנק שמסתיים בנס כיוון שמסתבר שהיו אלה רימוני זרחן. קצין אחר מפרק רימון חי כהדגמה שחצנית לחבריו איך עושים זאת, בזמן שיעורי החי''ר, ומדריך החי''ר איננו שם לב שלקח לידיו נפץ חי ולא נפץ תרגול, הוא מפעילו ומאבד כף יד, וחיילי הגדוד מגינים על רוחם בעזרת הומור שחור...

הגדוד מוכה סופות אבק של סיני, וכל לילה אני רואה את הזריחה בסיום החלפת יחידת כח בטנקים, (ואני חייב להדגיש את כל ההערכה לסדנא טסה) אבל אני מחזיק מעמד, וגם כלקיחת פרופורציות מהמלחמה - אני מתחתן.''

ככה נראית צומת טסה בסופת חול

 

שחרור מצה''ל ומילואים

כך מתאר יעקב את החלטתו להשתחרר מצה''ל ותקופה ארוכה במילואים שלאחר מכן...

''השירות מתיש, את ביתי שנולדה, אני רואה רק 3 ימים אחרי הלידה ובמאי 1976 אני מחליט שלא לחדש את החוזה בצה''ל, מתנדב לעוד חודש ומשתחרר למרות מחאות כולם...

אני מחליט שמגיע לי רגיעה מהצבא ומוצא מפלט בהצבה למילואים כעוזר קח''ש בחטיבה 204 שהייתה אז חטיבת החרמ''ש במילואים של עוצבת סיני.

במקביל אני נקלט במפעל מתכת גדול באשדוד מתקדם במהירות במפעל, עובר לנהל מכירות במפעל שני, עובר לנהל מפעל שלישי בחברה, וחוזר למפעל הגדול כמנהל התפעול והלוגיסטיקה למשך שנים רבות.  במקביל אני משתתף עם חטיבה 204 באימונים ותעסוקות, החטיבה עוזבת האוגדה והופכת לחטיבת חי''ר של עוצבת הפלדה בפיקוד המרכז.

בשנת 87 משכנע אותי מחש''פ לחזור ולבצע שירות משמעותי במילואים כמ''פ פלק''ד עצמאי לחטיבה 401 (מפתים אותי בנימוק שזה פלק''ד ללא מסגרת גש''ח כי החטיבה עצמה עצמאית ומטכל''ית). אני נענה להצעה, הפלק''ד איכותי, הקשר הבלתי אמצעי  החוזר למח''ט סדיר ולקח''ש סדיר נותן לי מוטיבציה גדולה, ואני חווה שוב חט' טנקים סדירה שמוקירה את אנשי המילואים שלה, וגם לוקח חלק באימונים ותרגילים אינטנסיביים ומשמעותיים (כולל תרגילים חטיביתיים מלאים ע''ב כל סד''כ הרק''מ הסדיר במלואו) ומכיון שגיזרת ''מצודה'' של החטיבה הוא מרכז רמת הגולן וכל השלמות החטיבה הם ע''ב אנשי מילואים אני לוקח חלק פעיל בתכנוניה ופעולתה. בשנת 91 החטיבה עוברת ת''פ לעוצבת הפלדה, ויח' המילואים משתלבות באגד התחזוקה של האוגדה ואני הופך למ''פ בגש''ח שלה.

בשנת 92 פונה אלי שוב מחש''פ דרום ומציע לי לקבל מיידית את תפקיד מג''ד הגש''ח של עוצבת סיני. התהליך סבוך בגלל התנגדות פיקוד מרכז, ובגלל אולטימטום נגד של מקום עבודתי אבל אני מחליט לאחר שיקול דעת ולאחר שיחה עם מפקד עוצבת סיני תא''ל אורי אגמון שמכיר אותי היטב משירותי כעמית בגד' 52 בסדיר והוא מציג עניין רב מאד בשיבוצי, ואני נעתר להצעתו למינוי. האוגדה משמשת בסיס לקידום מפקדים סדירים מעולים, ואני משקיע מרץ רב בארגון הגש''ח ובעיקר באימונו. אני לוחץ מקבל אישור חריג והקצאות ומצליח לבצע במשך כחמש שנים כמעט בכל שנה אימון מפקדת הגדוד בבה''ד 20. אני לומד את הצורך בקשר האישי לאנשי המילואים ופעיל מאד בכל גיוס ובכל תעסוקה. הגש''ח זוכה גם לכבוד לבצע הדגמה כלל צהלי''ת לתנועה ופריסה של גש''ח וגם משתדרג באמצעיו.

בשנת 97 משפיע עלי מפקד האוגדה החדש האלוף ישראל זיו לקחת עלי את תפקיד מפקד אגד התחזוקה 814. המינוי מגובה ע''י אלוף הפיקוד דורון אלמוג וראש אט''ל האלוף סגיס שמכירים אותי היטב ואני מקבל את המינוי מהרמטכ''ל רב אלוף אמנון שחק. במקביל מציע לי יקי אנוך מפקד אגד התחזוקה של אוג 560 לעבור ולעבוד איתו אצל יבואן הרכב ''סמל''ת'' ואני הופך להיות מנהל המוסך המרכזי הגדול של החברה, עד ליציאתי לגימלאות.

איור 5 תרגיל באגד תחזוקה

התפקידים הרבים של יעקב בצבא

שירות סדיר וקבע:

11.11.68 גיוס נוב- דצמ 68 טירונות בהד 4 בבית אל.

ינואר 69 הצבה בסדמ''ר 868 יחש''מ אילת.

ינו 70 הכנה לקורס קצינים נח''ל כרמיאל

מרץ 70 – יוני 70  קורס קצינים בה''ד 1

יולי 70 - נוב 70 קורס קציני חימוש בה''ד  20

נוב 70 – יוני 72 מדריך צוות בקורס קציני חימוש בה''ד 20

אוג 71 קורס צניחה

יוני 72 – אוק' 73 מפקד קורס מכ''ים חי''ח בה''ד 20 (וגם מדריך בקורס קציני חי''ח מתקדם ובענף אימון יחידות החדש)

ספטמבר 73 קורס חש''צ

אוק 73 – אפריל 74 עוזר קח''ש א.א. 215 במלחמת יום הכיפורים.

מאי 74 – מאי 75 קח''ש גדוד 52 טסה.

מאי 75 יוני  76 ע. קח''ש חט' 401 טסה.

 

שירות מילואים:

76 –   ע קח''ש חט 204 (חרמ''ש / חי''ר).

יולי – 80 קורס קציני חי''ח מתקדם (חניך צטיין).

82  -  מלחמת לבנון הראשונה ברמת הגולן ובלבנון עם חט 204.

87 – 92 מ''פ פלק''ד עצמאי חט' 401 ימ''ח בקציעות ובנחל שורק, החטיבה בקציעות, ברמה''ג, ובמחנות הביקעה.

(מחט''ים: האלופים שלמה ינאי, עוזי דיין, אייל בן ראובן ועוד)

ינואר 93 השתלמות מג''דים.

92 – 97 מג''ד גש''ח בקציעות.

97 – 2003 מפקד א.ת. עוצבת סיני בקציעות.

 

אוג' 2002, משתתף במשלחת צה''ל למחנות השואה בפולין

 

איור 6 טירונות בהד 4 בבית אל במבני מחנה הצבא הירדני

 

איור 7 מסדר בסיום בה''ד 1

איור 8 גילוי הדרגה ע''י מדריך הצוות סגן איתן שביט ז''ל (שנהרג מפגיעת סאגר כעבור שלוש שנים כע. קח''ש חט 401 במלחמת יום הכיפורים)

 

דגשים ותובנות לפיקוד ופיתוח אגד התחזוקה ויחידותיו

היעד העיקרי – בניין הכוח. היעד המישני - ניהול שיגרת האגד בצורה מיטבית.משמעויות לבניין הכוח:התאמה מיטבית ליכולת הנידרשת:ניהול הפערים באמצעים וניהול התמדה להקטנתם  בסד''ע מוגדר והגדרת לו''ז מציאותי ומעקב אחריו.ניהול הפערים בכוח אדם וניהול התמדה להקטנתם בסד''ע מוגדר והגדרת לו''ז מציאותי ומעקב אחריו.ניהול הפערים במקצועיות כוח אדם וכשירותם המקצועית והקרבית וניהול התמדה להקטנתם בסד''ע מוגדר והגדרת לו''ז מציאותי ומעקב אחריו .ניהול הפערים של האמצעים וכ''א בהתאמת גם של היכולת - לצורך המבצעי והלוגיסטי של האוגדה, ובמידה והתקן איננו הולם אותם,  נדרש וניהול התמדה להקטנתם בסד''ע מוגדר והגדרת לו''ז מציאותי ומעקב אחריו. המפקד ידגיש גם למפקדי האוגדה את הצורך בפתרונות ''מחוץ לקופסא'' כגון תיכנון מראש לתיגבור האגד בשע''ח בכ''א עודף ביח' האוגדה כגון עודפים בצוותי לוחמים.קביעת תוכנית ברורה ושלמה לניהול ההצטיידות לפי סד''ע מפורט בשע''ח.המפקדים יקפידו על הערכה שוטפת לכשירות המבצעית של החיילים והיחידה ויקפידו לשפרה בהתמדה ובמקביל תוך ניצול הזמן בתעסוקות ובאימונים. להבהרה, יש לתבוע מהגורמים המגייסים להשקיע זמן ודווחי ביצוע וכשירות לא רק במטווחים בנשק האישי אלא גם בנשק המסייע כגון מקלעים, קשר, יכולות נווט, עזרה ראשונה וכשירות אב''כ. (לדוגמא – הזדעזעתי לגלות שבמטווחים בסדנא טווחים רק עם עוזי (כשהנשק בימ''ח הוא רוס''ר, והמטווח איננו בודק פגיעה במטרות אלא מעדיף להקפיד רק על נעילת הנשקים והקנים בחצובה למניעת תאונות...)הנגשת כל המידע הרלוונטי לרמת המפקדים מרמת המ''כ ועד לרמת המח''ט. הכנת טפסי מידע מפורט וברור תוך שימוש בגרפיקה ואיורים לכל נושא היא קריטית. למחשב לטבלאות יש כוח עצום נצלו אותם בקביעות, ודאו שהם פשוטים ונלמדים היטב ומנוצלים כהלכה.קביעת מדדים כמותיים לכל נושא והצגתו לכל.הגדרת רמת הכשירות הכללית ליחידות עפ''י שיקלול החשיבות לנושאים והגדרת ציון מפורטת לכל נושא והגעה לציון כללי ליח' כמטרה ברורה ומדידה לשיפור. להבהרה, מבחינתי ההצלחה היא בידיעה הממשית בפרטים הקטנים. לא ייתכן שהמ''פ לא יידע כמה מפות חסר לו, כמה מכשירי קשר, משקפות, סוללות, מזרקי אב''כ מהקירור, לחם וכיו''ב הוא אמור לקבל ממקורות חוץ (וזאת בנוסף לאמצעים המרכזיים כגון רק''מ וצל''מ ותחמושת). המ''פ נדרש לדעת בדיוק איפה מונח כל הציוד המיועד לפלוגה, איפה ואיך בדיוק ממלאים החיילים מים ונשק, השלמות תחמושת, הוראות קשר, ושמן ודלק וכיו''ב בתהליך גיוס היחידה.כחלק מהידיעה בפרטים נדרש המ''פ להכיר ולנהל מעקב אחר יתרונם וחולשותיהם של חייליו מקצועית ורוחנית. עליו לדעת שחיילים מסוימים מתמקצעים בתחומים מסוימים וחסרי כל ניסיון בתחומים אחרים ולעולם לא יצליח להפנות אותם בשעת חירום לפי התמחותם. לדוגמא מכונאי טנקים נדרש להכיר את המנוע כפי שעליו להכיר את המימסרות והזחלים וחשוב לוודא שמפקדים סדירים בסדנא לא ''יקבעו'' את התמחות חיילי המילואים בקביעות הנובעות משיקולי נוחיות ויעילות שלהם בסדנא ועליו לוודא שהם מקיימים תחלופה מקצועית בהתנסות בתעסוקות. מ''פ פל' ההובלה צריך לדעת מי מחייליו נהג משאית גם בחייו האזרחיים ומי פקיד בבנק שיש להעבירו התנסות ובמיוחד בדור החדש של המשאיות. על מג''ד הגר''פ לדעת מי מרופאיו כשיר לביצוע החייאה ומי רופא משפחה בקופ''ח חסר כל נסיון בנושא ושחייב בהשתלמויות ובפיקוח בזמן מלחמה. על כל מפקד לדעת מי יוכל לטפל באירועי פציעה בין חייליו ומי מועד להיות מוכה נפשית ויש לחזקו. (נתקלתי גם בפל' רפואה שסירבה לבצע אימון בעירוי לקראת כניסה לתעסוקה כי נמאס להם להחדיר עירויים אחד לשני. יש להיות מעורב בכל תחום להקפיד על תשאול מפקדים מקיף ומפורט בדגש על החריגים - מה לא בוצע, ומה לא עמד בסטנדרט ולהקפיד על רמות האימון והביצוע).המפקדים מרמת המ''מ ומעלה יכירו היטב את תוכניות ''מצודה'', לאן עליהם להגיע לשטחי כינוס (ולהגיע לפני כן לשם פיזית לסיור), מה עליהם לעשות למשל כאשר בזמן הגיוס יש איום מבצעי על הימ''ח, מה התוכנית הרפואית לימ''ח ושטחי הכינוס, מה תפקידם בטיפול בפתרון הבעיות הלוגיסטיות בתהליך הגיוס וההתארגנות של החטיבות, צירי התנועה ומשמעותם וכיו''ב. המפקדים יכירו גם את עיקרי הרעיון המבצעי האוגדתי, את משימת החטיבות שלהן הם מסייעים ונקודות התורפה של יחידותינו. מפקדים יכירו היטב את התוכניות הלוגיסטיות של האוגדה ומשמעותן בתוכנית הפלוגה והגדוד ומשמעותן. המפקדים ידעו היטב איפה נקודות החבירה לסיוע הפיקודי והמילוי מחדש והשימוש באמצעים הפיקודיים לקיום השוטף והתגבור לחטיבות.לתפיסתי התפקיד של חבורות השליטה הוא אגמ''י גרידא כגון הובלה בצירים ושליטה בתנועת השיירות אבל התפקוד המקצועי הוא באחריות מפקדי הכוחות ומאידך עליהם לבקר כל הזמן את התפקוד של חבורות השליטה למצב שהן מתפצלות מהכוח או אינן מתפקדות, דהיינו מפקדי כל היח' חייבים בשליטה בניווט גם מאחור, שליטה בתיאום המבצעי עם היחידות, ובעיקר הטיפול הרפואי בנפגעי חייליהם.כל מפקד מרמת מ''פ ומעלה ינהל טבלת ניהול סיכונים לתהליך הגיוס לתהליך ההתארגנות ולתוכנית מצודה, כולל פתרונות מוצעים וניהול שיפורים. הכרת נקודות התורפה בזמן - חוסכת בחיי אדם.כל מג''ד ינהל תוכנית פיתוח וקידום למפקדים ברמות היחידות והאגד.כל מפקד נדרש להיכרות אמיתית ככל שניתן עם חייליו. המ''פ חייב להכיר אישית את חייליו ברמה השמית, ברמת המשפחה, נשות החיילים והילדים, בעיותיהם האישיות והבית, פרנסתם ורווחתם. המג''ד יכיר את כל החיילים שאינם מצליחים לחיות חיים מספקים או בריאים ויטפל בהם בעצמו. המג''ד יטפל אישית בנפקדים ובעריקים וידאג לדעת עליהם בזמן, ולהודיע לבתי הכלא הצבאיים על דרישתו לשפוט אותם בעצמו, ולטפל בכך בעצמו. המפקדים אחראיים להיות נגישים טלפונית בבית ובעבודה לכל חייליהם. מאידך המפקדים אחראים למנוע מהחיילים תחושות שאין דין ואין דיין ומי שמשתמטים אינם מטופלים, או תחושה שיש חיילים שבקביעות מקבלים הקלות ללא בסיס. יש להקפיד שהצדק יעשה וחשוב מכך שגם יראה ויפורסם ויוודע לכולם.יח' אגד התחזוקה מפוררות דרך קבע כיון שאין הן מבצעות תעסוקות כיחידה. מ''פ הפלק''ד חייב להכיר את הנהגים והטבחים למרות שלעולם לא יעשה איתם אימונים ותעסוקות, ועליו לדאוג מאד שאין ליחידתו את הלכידות היחידתית שיש ליחידות הלוחמות וליזום אימונים ופעילויות יחידתיות כמיטב יכולתו. 

משמעויות לניהול שיגרת האגד:הגדרת יעדים לכשירות הצל''מ וניהול שיפורו בהתאם ומעקב אחרי הפעילות בימ''ח הסדיר.טיפוח כ''א הסדיר באגד בסיוע מערך המילואים.ביצוע פעולות חינוכיות למערך המילואים, הטמעת ובקרת הדוגמא האישית של המפקדים ומעורבותם האישית בתהליכי הפיתוח והשיגרה ביח', הקפדה על משמעת החיילים והמפקדים תוך הטמעת תרבות דווחי האמת, תוך טיפול נוקב בחריגים ותוך הפצת המיידעים בנושאים אלה לכלל החיילים. בפועל כל מ''פ מחוייב להיות נוכח אישית (או ע''י סגנו) בכל גיוס של חייליו לנהל את הטיפול בבעיותיהם לפני הגיוס ואחריו (כולל חיילי המינהלה) ולהעביר לידיעת המג''ד ולטיפולו כל בעיה שעלולה להפריע לתהליך (אני כמג''ד גם נכחתי אישית בכל גיוס פלוגתי והשתדלתי לסייע בפתרון בעיות לחיילים). המידע יועלה מבעוד מועד למח''ט כאשר תישתמע אי יכולת עמידה במטרת הגיוס.היח' ינוהלו תוך הקפדה על הנחלת כללי ערכים של צדק, שוויון, מוסר ויחס אנושי, והבנה לצורך ובחתירה קבועה להצלחת היח' בביצוע הולם למשימתן. 

ניסיונם של מפקדים הוא קריטי. ככל שמפקד מנוסה יותר ומעמיק יותר כך תובנותיו חדות ומעמיקות יותר. יש לשאוף ללמוד תמיד מתובנות מפקדיך ולהציג ולהדריך מתובנותיהם ומתובנותיך לפקודיך שלך.המפקד הנוהג נכון, מפקד כאשר הוא דואה כציפור מעל לפקודיו ויביט בהם כשהוא רואה מלמעלה את התמונה המלאה, ורק כאשר נדרשת התערבותו, יצלול לשם כך אליהם, יתערב, ויחזור לעמדתו (המקור האלוף ישראל זיו). יש לשאוף להביא כל ביצוע לקצה גבול היכולת כדי לאתר ולגלות ולהתמקד תמיד בחריגים. החוליה החלשה היא המכתיבה את רמת היחידה. מאידך גם כשאין עודפי תקציב, היוזמה של המפקד לאמן שוב ושוב את פיקודיו ולשפר את כשירות יחידתו תקבל תמיד אוזן קשבת, לפחות. הייה מעורה מאד בחריגים של יחדותיך ודע להציגם ולהציג את משמעותם למפקדה שמעליך בבהירות ובהחלטיות ומובטחת לך תגובה הולמת. לדוגמא – כשבדיון אצל מפקד האוג' האלוף כליפי נעמדו כל המחטי''ם והסגן על רגליהם נגד החלטת המפקד להעדפה בהקצאת אמצעים ואימונים לאגד התחזוקה ע''ח יח' האוג', הבהיר להם המפקד שהתמונה שאני מציג לבעיות כשירות האגד מאפילה על כל בעיות החטיבות הלוחמות ושיגרת אימוניהן המובנית, וסגר את הדיון בנושא בהחלטיות, וגם נאבק לטובתי מהפיקוד ועד לרמטכ''ל. מומלץ מאד להפוך כל מפגש עם פיקודיך לחוויה חיובית. הטכניקה היא לנהל כשיגרה חריגות מהנות כתוספת לחובה, כגון הזמנת ארוחה או התכנסות בסיום במסעדה סמוכה אחרי כל ישיבת מפקדים, להשתדל לצרף מופע אומנותי וכיבוד ואפילו רק במינימום סימלי בכל מפגש עם חייליך וכד'. בפועל אנשי המילואים רואים ומתבטאים שהשירות מהווה עומס קצת מעצבן אבל הם מעריכים כשמפקדם מבקר אותם בהפתעה גם באמצע השמ''פ ומקשיב לטענותיהם ומתערב לסייע להם ומטפח איתם קשר אישי (אי אפשר להפריז בחשיבות אירוע שחייל מבקש חופשה מיוחדת משמ''פ והמג''ד בודק ברשימותיו ומציין בפני החייל שזו פעם שלישית שהוא מעלה את זה בשמ''פ, וגם לאחרים מגיע), והאמת היא שרובם כמהים לחווית המילואים הזו וראוי לחזקה ולעודדה כזכרון חוויתי חיובי. יש להקפיד מאד על עדכון תקופתי לכל החיילים בכתב הביתה מה קורה ביחידה, וכ''כ חשוב מאד להקפיד על פרידה רשמית ומכובדת מכל חייל ומפקד שמסיים את שירותו, וזאת בפומבי ולפני כל חבריו. 

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סלאמה סאלמה ז

כניסת חברים