מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 07/08/2016

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 5892

רס"ן אורן עמר מראיין את אל"מ במילואים עידו שפלר , מפקד אגד תחזוקה 836 – "עוצבת להב" שפרש בשנת 1985 בתפקיד מפקד אגד תחזוקה 836 של אוגדה 370

ניסן-אייר תשע"ו , מאי 2016

אל"ם (במיל') עידו שפלר, איש חיל החימוש, מונה למפקד מפעל הטנקים והמרכבה בשנת 1982, ובמקביל שימש מג"ד גש"ח (גדוד שירותי חימוש) 690 של אוגדה 370.בשנת 1984 פיקד על אגד התחזוקה. תקופת כהונתו מצטיינת ומתאפיינת בהתמודדות מקפת עם אתגרים ומשימות של שנות ה-80: התארגנות ופריסה של כוחות צה"ל בתקופת חתימת חוזה השלום עם מצרים, התעצמות הצבא במערכות נשק ובאמצעי לחימה, ובנוסף בעיות חברה שהן מנת חלקו של צה"ל כולו. בתקופת שירותו כמפקד במש"א היה שותף לתהליכי פיתוח וקליטה של מערכות חדשות לטנקים ושיפור של פלטפורמות קיימות. כמו כן לקח חלק במסגרת קליטת הרק"ם הגדולה, הידועה בשם עסקאות "בראון".

בתקופה זו הוקם מערך מוצק של טנקים, הכוללים טנקים מדגם מגח "מרכבה" וסנטוריון משופר דגם ג', שהוכנסו לשירות מבצעי מלא. במקביל יושמו לקחי מלחמת יום הכיפורים בצי הטנקים כולו. עידו לקח חלק בארגון מחדש שעבר חיל החימוש לקראת משימות שנות ה-80. חיל החימוש, בהיותו החיל הגדול בצה"ל, נערך לקליטת כוח-אדם מקצועי ומיומן ולהכשרתו על פי צרכי החַיִל וצה"ל. נוער שוליים שגויס לחיל החימוש, זכה להשלמת חינוך יסודי ולהכשרה מקצועית.אל"מ (במיל') עידו שפלר נשוי להדס, ששירתה כקצינת ח"ן ברפידים, והם הורים לבת ול-3 בנים, כולם משתייכים למערך הלוחמים בצה"ל.

* עובד מתוך אתר חיל חימוש

תחילת הדרך

אל"ם עידו שפלר, יליד ישראל (1943) בן קיבוץ שריד, הינו בוגר המוסד החינוכי בשריד ובית הספר המקצועי של הקיבוצים באפיקים. התגייס לצה"ל ב-1961 למסלול מקצועי בחיל החימוש במערך הטנקים (לאחר שנלקח בכוח מהתנדבות לצנחנים). עבר את קורס מכונאי "שוט", הקורס הראשון מסוגו שהתקיים בצה"ל באותה תקופה. הוצב בגדוד 82 חטיבה 7 ושימש חצי שנה סמל טכני, בהמשך יצא לקורס קצינים. בעקבות קורס קציני חי"ח הוצב עידו בגדוד 52 בתפקיד מפקד מחלקת החימוש הגדודית (מח"ג).

הגדוד התבסס על טנקי השרמן בנזין. במהלך תקופת שירותו היה שותף להחלפת מנועי הבנזין למנועי קמינס דיזל. לאחר שנה מונה לקצין החימוש של גדוד 52. בשנת 1965 יצא ללימודי הנדסת מכונות בטכניון במסגרת לימודי ערב, תוך שהוא מבצע תפקיד של מפקד ליין הסבת הסנטוריון והמגח. עם סיום לימודיו ב-1969 שובץ בחיל החימוש בתפקידי מטה, פיתוח ואחזקה.

חייל בחטיבה 7

דרכו של קצין

במהלך שירותו בחיל החימוש ביצע מגוון תפקידים משמעותיים בתחום הטכני והפיקודי: מח"ג, קח"ש גדודי, מפקד צוות בקורס קציני חי"ח, מפקד ליין הסבת טנקי השוט. יצא ללימודי הנדסת מכונות לתואר שני ב-Ann Arbor שבמישיגן בארצות הברית. עם שובו שימש כעוזר קצין החימוש עוצבת סיני במלחמת יום הכיפורים בגזרת סיני. בתום המלחמה שימש קצין החימוש באוגדה 611, ובהמשך ראש ענף ייצור במנת"ק, ראש ענף ניסויים אוטומוטיביים, ראש ענף הנדסה במש"א ותפקידו האחרון בצה"ל היה מפקד מפעל הטנקים והמרכבה.בשנות שירותו בחיל החימוש עמד מול אתגרים גדולים שבהם היה שותף לקידומו של החיל בפרט וצה"ל בכלל. בכל אחד מהתפקידים שביצע ניכרת "טביעת אצבע" משמעותית שלו:

עידו מקבל דרגת סג"ם בטקס סיום קורס הקצינים

קח"ש גדוד 52

בתפקיד זה עמד אל מול האתגרים האחזקתיים במעבר לטנקי דיזל עם תותח 105 מ"מ, תפקיד שטמן בחובו שינויים ושיפורים בנושא המזקו"ם וההנעה, שיפורי מיגון משמעותיים ובהם החלפת מערכות נשק.

מפק"ץ (מפקד צוות) בקורס קציני החימוש

במסגרת תפקיד זה היה שותף בהנחלת "מערך הדרכה משולב" של שירות מעשי בשדה והדרכות עיוניות בסדנאות ובבה"ד 20.

עידו, שני מימין, במסגרת חניכת צוערי ההשלמה החיילית של חיל החימוש

מפקד ליין
הסבת טנקי ה"שוט קל" במש"א

אל"ם (במיל') עידו שפלר מציין כי לדעתו זהו התפקיד המשמעותי והדומיננטי שביצע. תפקיד מאתגר, מעניין ובעל חשיבות מכרעת לחייל ולמערך השדה. לדעתו ההשפעה הישירה בהסבת הטנקים היוותה גורם מכפיל כוח בשדה הקרב שאִפְשֵר רציפות בלחימה והעלה את אמינות הטנקים כתוצאה מהשינויים והשיפורים שבוצעו. הפיקוד על קו הייצור במפעל הטנקים בתקופה זו הצריך עוצמה ויכולות יוצאות דופן. ההכנות למלחמת ששת הימים התבססו בעיקר על טנקי השוט שהיוו את עיקר כוח השריון. עידו מספר כי מונה להיות קצין החימוש של הכוח המיוחד של משימת הנחתת הטנקים בעורף האויב באל-עריש. בתפקיד זה נדרש להכין את הטנקים לצליחה, להגן על הציוד מפני רטיבות ולאטום כניסת מים למקומות רגישים. משימה זו בוטלה כמה שעות לפני הפריצה מסיבות טקטיות.עם פריצת הקרבות צורף עידו לכוחותהלוחמים כעוזר קצין החימוש של חטיבה 7. שם לחם בגזרה הצפונית של סיני עד שוך הקרבות.

ביקור במש"א של ראש אג"א האלוף עמוס חורב (עידו משמאל)

המורכבות בהקמת קו ההסבה וקליטת טנקי השלל טי-54 וטי-55 נבעה מכך שעד להגעתו של עידו, לא היו מתקנים, תשתיות, אמצעים וחלפים זמינים. תוך פרק זמן קצר, עסק עידו בהקמת תחנות עבודה ובנייה של מתקני ייצור להסבת הטנקים. האתגר היה ניתוק של טנק מהשטח, הבאתו לסדנת העבודה וביצוע הסבה מהירה, תוך תיאום עם היצרנים והספקים השונים ובהמשך שילובו מחדש במערך הלחימה.

הסבת התותח ל-105 מ"מ בנוכחות שר הביטחון שמעון פרס ועוזר השר האלוף במיל' ישראל טל (טליק). בצילום תותח 105 מ"מ בטנק המרכבה

לאחר הקמת קו ההסבה והתחלת היצור - התקופה מאופיינת בעמידה מול לחצים גדולים של זמן וכוח אדם עד להוצאת הטנק המוסב הראשון ממש"א חזרה לשדה.בנוסף, במהלך שירותו היה אחראי על פיתוח קווי ייצור, של פלטפורמות ה"שוט", טנקי השלל וטנקי המגח, מיסוד אמצעים וכלי עבודה למערך הטנקים.

ליין הסבה של טנקי טי-55 במש"א

בניית ליין של מתאמים ל"נוכרי"

קצין החימוש באוגדה 611

בשנת 1974 היה עידו אחראי על מערך האחזקה האוגדתי שכלל בין היתר החזרה לכשירות של כלל האמצעים והצל"ם (ציוד לחימה מבוקר) המגוון שלאחר מלחמת יום הכיפורים. תהליך זה היה ממושך ומורכב כיוון שהכלים היו במצב טכני ירוד מאוד, היה מחסור גדול בכוח אדם מקצועי, בכלי עבודה ובחלפים זמינים – והיה צורך לשקם את המערך במהירות האפשרית למוכנות של "סיבוב נוסף".

עידו יזם רעיון מקורי וצירף את קיבוצי הדרום למבצע מתמשך של החזרה לכשירות של מערך החימוש של אוגדה 611. עידו עבר בעצמו מקיבוץ לקיבוץ תוך שהוא נפגש עם מזכירי הקיבוצים, מנהלי הענפים וחברי המשק. שוחח אתם כקיבוצניק אל חבריו הקיבוצניקים, הבהיר ושכנע בחשיבות ההתנדבות למבצע ההחזרה לכשירות. הייתה היענות ראויה והתלהבות של החברים לסייע במבצע זה, על אף הדרישות השוטפות במרקם החיים בקיבוץ באותו זמן. עידו היה אחראי לארגונם ולהפעלתם בביצוע המשימות הנדרשות, עשה עמם תיאום, תוכנית על-פי חשיבות המשימות ולבסוף בקרה על הביצוע. במשך עשרה חדשים היו מגיעים כ-30 נערים וחברי משק בוגרים מהקיבוצים שבסביבה לסייע בעבודות הנדרשות, עם רצון עז ומוטיבציה גבוהה. ואמנם אוגדה זו הייתה הראשונה שהוחזרה לכשירות מבצעית.

ראש ענף ייצור במנת"ק

עידו שימש ראש ענף הייצור הראשון שהיה במנת"ק. תקופה זו התאפיינה בהתארגנות מסיבית לייצור ושילוב התעשייה האזרחית והצבאית, תוך פיתוח התשתיות והאמצעים בשני המערכים לבניית פלטפורמה חדשה בצה"ל - טנק המרכבה סימן 1.

ר' ענף ניסויים אוטומוטיביים

בתפקידו זה עידו שם דגש על ארגון נוהלי עבודה מסודרים ומדווחים כראוי, בעיקר ביחידה המספקת מידע טכני ואישורים להמשך פיתוח, או לחילופין אישור המוצר. עסק בבנייה ומיסוד של אמצעי אמל"ח, מכשור ובקרה, וכן בהקמה ומיסוד של מסלולי דרך, אמצעים לבדיקה של הטנקים, בנייה של מכשור מתאים לבחינת האמצעים, טלמטריה ושידור ישיר מהכלים.

טנק חילוץ שרמן

ר' ענף טכני (ענף הנדסה) במש"א

עידו דאג לתרגום של השרטוטים השונים לשפת הייצור: הכנת פרשיות עבודה, מוכנות של תשתיות וכלים מתאימים לביצוע של הפרויקטים השונים, שכללו בין היתר הסבת השוט לנגמ"ש כבד (נגמשוט) והתחלת הפרויקט של "הטירן המערבי" (החלפת חטיבת הכוח). כראש הענף לקח על עצמו עידו משימת שילוב האקדמיה במערך הפיתוח הייצור. הקשר הראשוני היה עם הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב.חשוב לציין את תרומתו החשובה והייחודית של אזרח עובד צה"ל, מר ארקדי תימור ז"ל שטרח ימים ארוכים על התרגום ההנחיות הטכניות מהשפה הרוסית. ארקדי כתב תוכניות עבודה מדויקות ומפורטות והדריך את צוות ההסבה במקצועיות ובסבלנות רבה. עידו גאה להיות תלמידו ומדגיש את הערכתו והוקרתו.

ארקדי תימור ז"ל

שלל מהירדנים: טנק חילוץ M-88

במהלך חיפוש ואיסוף שלל לאחר מלחמת ששת הימים

במהלך תרגיל אוגדתי בגש"ח 690

במהלך תרגיל בגש"ח 690, עידו שני משמאל

בשטחי סיני 1967

מפקד מפעל הטנקים והמרכבה

עידו פיקד על מפעל הטנקים בתקופה שהצריכה שינויים. היה צורך בהתארגנות אינטנסיבית לייצור מערכות חדשניות והסבה של הטנקים בלוח זמנים מאתגר, ובהם קווי ייצור של סוגי כלים שונים: שוט, מגח, שרמן וטנקי שלל. כמו כן התחלת השילוב של התעשיות האזרחיות בייצור פריטים צבאיים ואספקתם לקו הייצור.עידו הוציא לשטח חוליות טכניות לצורך הדרכה של הטיפול והאחזקה של הציוד החדש, וגיבוי יומיומי של חוליות טכנית מורכבות מחימושניקים בעלי מקצוע בדרג גבוה ובעלי הכשרה וניסיון באחזקת המערכות החדשות.

תרומתו הייחודית של חיל החימוש לצה"ל

אל"ם (במיל') עידו שפלר ציין כי בתקופת שירותו, בשל החיבור של חיל החימוש לשטח, הפך מערך פיתוח האמל"ח ליחיד במינו בעולם. הקשר הבלתי אמצעי עם השטח והפקה מידית של לקחים לביצוע שיפורים לא קיימים בעולם. לדוגמה בתקופתו תקלות טכניות טופלו מידית לרבות שינויים בכלים, בעוד בצבא האמריקאי באותן מערכות נזקקו לשנתיים-שלוש לסיום תהליך ההשבחה.

התרומה הייחודית של החיל עבור אל"ם עידו שפלר

"שירתתי בחיל החימוש בשנים 1985-1961, תקופה ארוכה בה השקעתי זמן ומאמצים לפיתוח תהלכי עבודה והתאמתם לציוד המודרני, שיפור שבא לביטוי בהיבט המקצועי והאנושי". התרומה המרכזית שאותה רואה אל"ם עידו שפלר היא ההזדמנויות שניתנו לו כמהנדס מתחיל לשמש בתפקידים השונים ולהיחשף לפרויקטי פיתוח משמעותיים, ובכך להוביל קו של חדשנות ותעוזה. בהיותו קצין צעיר ומהנדס ללא ניסיון, נידרש למלא תפקידים בעלי אחריות ומשימות מורכבות לתכנון ולביצוע. מהנדס באזרחות נחשף לפרויקטים בסדר גודל זהה רק לאחר וותק משמעותי ואילו עידו קבל אחריות זו כבר בתחילת שירותו.

עידו בטנק סטלין לאחר ששת הימים. ברקע טנק חילוץ שוט סימן 2

מאפיינים ייחודיים של חיל החימוש:

חיל החימוש הוא חיל רב-גוני ורב תחומי, עוסק בתחומי הנדסה, פיתוח וייצור של מערכות הגנה ולחימה. יש לציין כי החיל מאד דינמי, מחויב להתאים עצמו לעולם הטכנולוגי, להתקדם ולהתחדש על פי קצב השינויים ודרישות ההצטיידות.

הצגת השיפורים לרמטכ"ל רפאל איתן (עידו בתוך תא המפקד)

תא"ל חיים דומי

בנימה אישית:

בתפקידי כעוזרו האישי של תא"ל (במיל') חיים דומי ז"ל (קחש"ר לשעבר), הייתי שותף פעיל בארגון והפעלת "נערי רפול" ושילובם במערך האחזקה של חיל החימוש. נערים אלו לא הצליחו להיקלט במסגרות קודמות ולא התמידו בעבודה או עיסוק, היו משוללי הרגלי עבודה וללא גורם תמיכה או הכוונה. היה קושי ניכר לגייס אותם למשימות ולהביאם לידי עשייה. יצרתי אתם קשר אישי שהוליד מוטיבציה לְרַצּוֹת אותי ומחויבות למערכת, וכך עלתה את רמת תפקודם. יצוין כי עם אחדים מהם עמדתי בקשר מכתבים עד לאחרונה ומדי פעם אני פוגש "נערים" שכיום הם בוגרים הזוכרים בהערכה את ההזדמנות שניתנה להם. אני מאמין כי פרק זה סייע להם בהמשך גם במציאת עיסוק ובהשתלבות חיובית בחברה.כיום כאזרח אני מלמד ומנחה סטודנטים במכללה להנדסה באפקה, מרכז את הפרויקטים מול החט"ל (החטיבה הטכנולוגית) של זרוע היבשה. עשרות פרויקטים שיזמתי או שהובאו כצורך מהשטח, בוצעו על ידי הסטודנטים בהנחייתי ובשילוב קצינים מהמערכת, ויושמו בחיל החימוש ובזרוע היבשה. אני שמח להתמיד ולתרום ורואה בעיסוק זה המשכיות של תקופת השרות הארוכה בצבא.

סא"ל טל מפקד מפעל הטנקים ועידו באירוע סיום קו הסבת השוט

רגעים נוספים בחייו של אל"ם (במיל') עידו שפלר - מפגש רעים של אנשי מש"א עם עידו במרכז

בקורס הקצינים 1963. עידו במרכז

באיסוף השלל לאחר מלחמת ששת הימים.

רגע מיוחד עם חברים בגזרת לבנון. עידו משמאל

עידו במהלך לימודיו בארצות הברית ב-Ann Harbor

עידו (שני משמאל) בדרגת סרן עם צוות במש"א

הצגת טנק שוט סימן 2 לאלוף דוד עברי שהיה סגן הרמטכ"ל

צוות מש"א בתל השומר. עידו יושב שני משמאל

עידו משמאל על הטנק, בתפקיד ראש ענף הנדסה במש"א

משלחת משוויץ מבקרת במש"א בתל השומר, 1982. עידו עומד שני מימין.

צבי הרשל (השו), אביו של עידו

"ענפים רבים יִבֹּלוּ, יפלו מעלינו, אך גזענו חי וקיים לעד". בנימין זאב הרצל

מצעד צה"ל במלאות 20 למדינה, 1968

פרסום המצעד בעיתון "במחנה" במלאות 20 למדינה, 1968

עידו בעת הצדעה לנשיא המדינה זלמן שזר ולראש הממשלה לוי אשכול והרמטכ"ל חיים בר-לב במהלך נסיעה בטנק שלל סטלין

ב-1968 שימש עידו מפקד קו הייצור של הסבות הטנקים במש"א. לקראת מצעד צה"ל ביום העצמאות ה-20 למדינת ישראל, שהתקיים בירושלים במאי באותה השנה, נשלח עידו להכין את טנקי השלל שהשתתפו בו. הוקצה שטח ליד שועפת ובו עבדו יום ולילה בלחץ זמן כדי להכין את הכלים במועד. עידו מספר כי הצליחו להכין את מרבית הכלים, אך 24 שעות לפני התחלת המצעד התגלתה תקלה במנוע הטנק סטלין שאמור היה להוביל את טור השלל המשוריין. חשוב לציין כי טנק זה שנפל בידינו היווה סמל לניצחון שלנו במלחמת ששת הימים, הטנק הטיל פחד במשך תקופה ארוכה, היה בעל השריון העבה ביותר בזירה ובעל התותח האימתני בקוטר 122 מ"מ.מפקדי המצעד היו מודאגים והיה חשש אמיתי כי יצטרכו לוותר על טנק זה. עידו התייעץ עם ארקדי תימור ז"ל, שליווה את הסבת הטנקים והיה בקי בפרטים הטכניים של הכלים שיוצרו בברית-המועצות. לאחר דיון ממושך הסיקו שאין מוצא אלא להחליף את מנוע הטנק, אולם לא היו חלפים לטנק זה ולבטח שלא היה מנוע. לכן החליטו באופן נועז להרכיב בסטלין התקול מנוע של טנק מסוג טי-55. כולם התגייסו למשימה והשתדלו לעזור, וכך הצליחו לסיים את ההרכבה כשעה לפני תחילת המצעד.עידו נבחר להוביל את טור השלל המשוריין שבראשו הטנק סטלין. במהלך הנסיעה דיווח הנהג כי הטנק מתחמם והחום עולה בהתמדה. נדרש לתת מענה מידי ועידו הורה באופן ברור: "יש להמשיך בנסיעה!" לאחר שעברו את במת הכבוד, שעליה ניצבו נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ואף עברו את בניין הכנסת הישן נשמע פיצוץ ואש פרצה מתא המנוע של הסטלין. ההוראה להמשיך בנסיעה נשארה בעינה. "למזלנו קטע דרך זה היה בירידה והטנק התדרדר כמעט עד לסוף המסלול. הרגשנו כי הצלחנו במשימה, הטנק הוצג ואף עברנו אתו את מסלול המצעד. הרגשתי הקלה גם על כך שלא נגרמה פגיעה בנפש ולא נזק כלשהו", סיפר עידו בסיום.למחרת פרסם ארגון הפת"ח הודעה רשמית כי הצליח לפגוע בטנק המוביל של מצעד יום העצמאות...