[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

החימוש בפיקוד הדרום - מבצע עופרת יצוקה

ב־5 בנובמבר 2008 השמידו כוחות צה"ל בית ממולכד ומנהרה שחפר החמאס ונועדה לפעילות טרור והרגו במהלך הפעי

בפרוץ האינתיפאדה השנייה, נורו פצצות מרגמה מרצועת עזה ליישובי הנגב המערבי וליישובי גוש קטיף והתרחשו פיגועים גדולים. לאחר ביצוע תכנית ההתנתקות, באוגוסט 2005, החלו ארגוני הטרור הפלסטינים "הג'יהאד האסלאמי", "חמאס", "פת"ח" וארגונים אחרים לירות רקטות "קסאם" לעיר שדרות ולנגב המערבי. בעקבות הירי פתח צה"ל במבצע "גשם ראשון", שבו הוא פעל לראשונה ברצועת עזה לאחר ההתנתקות. המצב הסלים לאחר שב־25 ביוני 2006, תקפו אנשי החמאס מוצב צה"ל ליד מעבר סופה וקיבוץ כרם שלום. בהתקפה נהרגו 2 חיילי צה"ל וחייל שלישי, רב"ט גלעד שליט, נחטף. לאחר שכשלו המאמצים הדיפלומטיים לשחרר את החייל, נכנסו כוחות קרקע של צה"ל לרצועה והחלו במבצע "גשמי קיץ", שכלל גם חיפוש אחר החטוף. המבצע הסתיים בהפסקת אש דו־צדדית.

בהסכם זה התחייבו ארגוני הטרור הפלסטינים להפסיק את ירי הרקטות לעבר ישראל, בתמורה לנסיגת כוחות צה"ל מהרצועה. מעגל עימות נוסף התרחש בפברואר 2008 בסיקול ממוקד של צה"ל פעילי חמאס ופתיחת מבצע "חורף חם" בעקבות ירי של 42 רקטות לשדרות ולאשקלון. בסיום המבצע הוחלט על רגיעה (תהדיאה) בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה. הרגיעה החלה בתאריך 19 ביוני 2008.

שני הצדדים לא שמרו על ההסכם במלואו. ה"תהדיאה" התערערה כבר ב־30 ביוני 2008, כאשר רקטת קסאם שוגרה לכיוון המועצה האזורית שער הנגב. בתגובה הטילה ישראל סגר על רצועת עזה ומנעה מעבר סחורה לרצועה. בהמשך לכך, במהלך תקופת הרגיעה נמשך ירי רקטות ופצמ"רים לישראל והמעברים מישראל לעזה נותרו ברובם סגורים.

ב־5 בנובמבר 2008 השמידו כוחות צה"ל בית ממולכד ומנהרה שחפר החמאס ונועדה לפעילות טרור והרגו במהלך הפעילות 6 מחבלים. חמאס הגיב בירי פצמ"רים ובירי עשרות רקטות על עוטף עזה ואשקלון. הירי נמשך בחודש נובמבר כולו ובתגובה הורה שר הביטחון אהוד ברק, על סגירת המעברים עד שיפסק הירי. ב־18 בדצמבר 2008, יום לפני המועד שנועד לסיום הרגיעה הודיע חמאס על הפסקתה.

ב־24 בדצמבר ירו ארגוני הטרור ובראשם החמאס למעלה מ־60 רקטות "קסאם", "גראד" ופצצות מרגמה לאשקלון, לשדרות, לנתיבות, לאופקים וליישובי עוטף עזה. בעקבות סיום הרגיעה והירי הכבד על יישובי עוטף עזה, אישר בחשאי הקבינט מדיני־בטחוני לצה"ל לתקוף.

אל"ם צביקה גפן מחש"פ דרום מתאר את ההתרחשויות:

"המבצע תפס אותנו בהפתעה גמורה, עם זאת הצליח מערך האחזקה במבצע לתמוך בכוחות הלוחמים בצורה מרשימה. בהיבט החילי והמקצועי היה מבצע "עופרת יצוקה" הישג, פיק מקצועי, מהלך הפקת הלקחים של מלחמת לבנון הביא אותנו ליישום הלקחים ולהצלחה במבצע".

מבצע "עופרת יצוקה" יצא לדרך. סא"ל משה ארצי מספר על היערכות חטיבת גבעתי למבצע:

"המבצע פרץ בהפתעה גדולה, צוות קרב מחטיבת גבעתי הכולל גדודי הנדסה ושריון קיבל פקודת מעבר משגרה לחירום. החטיבה התרכזה בשטחי ההערכות והחלה בריכוז ה"אכזריות", משימה מאתגרת בפני עצמה. ביצענו נוהל קרב מסודר אל מול משימת החטיבה להתקדם ולתקוף את פאתי שכונת "זיתון". באותו רגע חשתי את עצמת מערך האחזקה בחטיבה. קציני החימוש, הנגדים והחיילים עמדו מוכנים לכל תרחיש באומץ ובנחישות. ידעתי שאני יכול לסמוך על קציני החימוש, הם היו מיומנים, חדורי מוטיבציה ובעלי יכולת פיקוד גבוהה. הרגשתי את פירות האימונים וההשקעה באנשים.

בשבוע הראשון של המבצע עסק מערך האחזקה בעיקר בחילוצים ובתקלות שבר. ככל שהמשיך המבצע התגבר קצב התקלות ועלתה המורכבות באחזקה. ברגע זה אני מבין כי ההערכות שלי כקצין חימוש למבצע התמקדה בהתקפה, בשהייה ממושכת ללא טיפול בכלים נשחקים ובכמות תקלות השבר, לכך לא נתתי פתרון בתכנון המקדים. לפתע נזכרתי בשיחה עם קצין החימוש הראשי, תא"ל אייל אלוק בהערכות למבצע בה הוא אמר: "דע לך שהוראות קחש"ר תקפות גם במהלך המבצע - אין הקלות!"

באותה שיחה הייתי בטוח שקחש"ר לא מבין את המציאות המורכבת בה אני נמצא ועכשיו אני מבין עד כמה הוא צדק. באותו רגע החלטתי באישור המח"ט להוציא שליש מסד"כ החטיבה לריענון, הטבעתי את המושג אחזקת "פורמולה 1" כאשר הרעיון הוא שצוותי האחזקה ממתינים לכלים, מבצעים טיפול מהיר ושולחים אותם חזרה לקרב. בדרך זו החזרנו לכשירות את כלל הצק"ח. תקלות השבר ירדו ירידה משמעותית והחטיבה הייתה ערוכה בצורה טובה למשימותיה הבאות.

 לאחר שבועיים וחצי בלחימה, נכנסנו לנוהל קרב חדש שמטרתו התקפת העיר עזה. היעד היה שכונת "תל אל האווה", בתי דירות בני 10 - 12 קומות. המעטפת החיצונית הכי קרובה לאוניברסיטה האסלאמית של עזה, מעוז הטרור. המבצע אושר ורוב החטיבה נכנסה פנימה. אני זוכר את הרגע בו רק"ם החטיבה סודר בשכונת "זיתון", קציני החימוש צוידו בשכפ"צים ובקסדות ועמדו במוסך והאזינו לתדריך לפני המבצע, אירוע מרגש. חששתי ממצב של אחזקה בשטח בנוי, הדרכתי את כוחות האחזקה לבצע חילוץ לאחור בלבד ע"ב לבנות חילוץ. כוחות אחזקה לא הוכנסו לשטח הבנוי בלחימה. במהלך ההתקפה נפגעו כלים רבים מירי נגד טנקים, דבר שחייב גרירה וחילוץ, כאשר חלק מהרק"ם נותר ללא זחלים ופגיעות קשות.

בסיום המבצע עסקו קציני החימוש בגרירת רק"ם לשטחנו. החטיבה ביצעה החזרה לכוננות וכשירות של כלל ציוד הלחימה. פרק זה היה מבחינתי האתגר המבצעי הגדול ביותר בו עמדתי כקצין חימוש. אני גאה באנשי האחזקה בחטיבה על הצטיינותם ועל עמידתם במשימה".

דברי סא"ל עדי תורג'מן קח"ש חטיבת הצנחנים במבצע:

"לכל אדם יש את הרגע המיוחד בו הוא חושב ומאמין כי "משהו גדול" אכן אמור להתרחש בהמשך. הרגע הזה מבחינתי החל בלילה שבין שבת לבין ראשון בו הייתי שותף למהלך של ריכוז סד"כ גדול מאוד של רק"ם בשטחי כינוס זיקים. הכמות הרבה של האמצעים והטלפונים הרבים כל הלילה עזרו לי להבין שמכאן אין דרך חזרה וכאן מתחיל הסיפור האישי שלי.

הרבה דובר בתקשורת על "המבצע הגדול" שעוד מעט יקרה והנה זה קרוב מתמיד. מצאתי את עצמי לעיתים עומד וסופר כלים, מעדכן טבלאות ורשימות צ' מול סד"כ גדול מאוד של אמצעים, קולט כוחות אחזקה מהיחידות בצח"ם, עובר תדריכים, קפ"קים, אישורי תכניות ליחידות עד הרגע האחרון (ביום שישי ביפתח בגדוד 101, שם כבר תחושות הבטן אמרו זה כנראה יקרה) דגשי מח"ט, סמח"ט ומפקדים מקצועיים, תדרוכים לקח"שים צוות טחל"ץ, עוד השלמת מצעי חילוץ מהיר ועוד בחינות כשירות. כמות הביקורים של מפקדים וקצינים בכירים, שביום רגיל הסבירות שאפגוש אותם קטנה עד מאוד אך הפעם, היה הדבר שונה מאוד וראיתי את הרצון בעיניהם כמו אומר: "כן אנו באמת רוצים לעזור.

נכנסתי למבצע בתחושת גאווה וסיפוק אדירה על הזכות העצומה שנפלה בחלקי להיות שותף בה והיום אחרי המבצע אני יוצא בתחושת גאווה וסיפוק אפילו גדולים יותר. חששות רבים היו בלבי בעיקר עם כניסת כוחות החטיבה רגלית לשטח הרצועה. עקבתי בצורה הדוקה דרך החמ"ל על התנועה פנימה, שמחתי כמפקד שלא היו נפגעים במהלך הכניסה לרצועה.

הייתי בחמ"ל כאשר יוני נפגע ונהרג, בתחילה מגיע דיווח על נפגעים, בלבול שלם, צעקות בקשר ולאחר מכן: מ"א, שם, תפקיד ועוד... דמעות נקוו בעיניי עם השמע הדבר, רציתי בלבי כי כל מי שנכנס פנימה יצא בריא ושלם, אך זה מחיר המלחמה וכנראה שלעולם לא נשנה את המשוואה הזאת (גם אם זה ירי כוחותינו).

בכל ימי המבצע, החל מהלילה הראשון עם כניסת הכוחות נכנסתי עם אנשי לשטח הרצועה עם כל האמצעים הכבדים, אכזרית אחזקה, טחל"ץ, כוח אג"מי שליווה, כלי צמ"ה שחברו בהמשך. דאגתי שאנשי יהיו מוגנים היטב בציוד מגן, הרבה ימים ולילות ללא שינה, ממוקד משימה וגם העייפות הלכה לה. כשחוצים את הגדר כבר אין יותר זמן לחשוש או זמן למחשבות. המחשבה היחידה היא איך מחלצים את הכלי התקוע ואיך מחזירים אותו למעגל הלחימה בהקדם האפשרי.

לאורך כל המבצע ידעתי היטב כי יש בקרבנו חיילים ומפקדים שנלחמים באויב בנחישות רבה ומבצעים את משימתם בצורה מצוינת ועל כך הערכתי ותודתי הרבה כמפקד וכאזרח. ביטחונם של אנשי האחזקה, כשירות הרק"ם במבצע וחילוץ כלים תקולים העסיקו רבות את מחשבותיי, אך בלבי ידעתי כי ישנה עצמה אנושית ויכולת אישית גבוהה של כל אחד מאנשי המקצוע לבצע את משימותיהם בצורה מצוינת ולכן ירד מפלס החששות עד מאוד.

במבזק בוקר ברדיו הודיעו: "חזית שנייה בצפון", ירי קטיושות לשלומי, לנהריה ולמטולה, חשש כבד למשפחתי היקרה, חשש שליווה אותי לאורך המבצע כשהם רחוקים ממני. אך לפעמים "דברים שרואים מכאן ולא רואים משם" ואני רוצה להאמין שהדרג המדיני קיבל את ההחלטה הטובה ביותר.

לסיום אני יוצא מהמבצע מחוזק, מחוסן, מלא גאווה והערצה למפקדים, ללוחמים ולכל אנשי מערך האחזקה בחטיבה וביתר יחידות הצח"ם שנטלו חלק בזכות ההיסטורית שעמדה לרגלינו בצורה איתנה ובנחישות רבה והוכיחו רבות לכולם כי יש לנו צבא שניתן לסמוך עליו בשעת פקודה".

רס"ב אבי שמעוני מנהל העבודה בחה"ן הפיקודי מתאר את ההיערכות למבצע:

"מחלקת האחזקה של הצמ"ה הוקפצה מהחופשה ישר ליחידה, בוצע מעבר מלא משגרה לחירום נערך מסדר מסודר וחלוקה לצוותים. התפזרנו לשטח והתחלנו להכין את כלי הצמ"ה, בין לבין הגיעו דחפורים ואמצעים הנדסיים רבים ומגוונים שגם להם נתנו את מלוא תשומת הלב.

לאורך כל הדרך לוותה הכנת הכלים בנפילות רקטות בסביבת העבודה ובמעבר מנקודה לנקודה. שלב הכנת הכלים ארך כשבוע ימים, כאשר מדי יום נאמר לנו שבלילה נכנס. פלוגת הצמ"ה של אוגדת עזה "אבירי הפלדה" שובצה במשך התמרון עם חטיבת הצנחנים, הכניסה לוותה בירי כבד על הכוחות, דבר שגרם לפגיעת כלים רבים, מה גם שתנאי מזג האוויר הקשו רבות על התמרון ונגרם עומס רב בחילוץ כלים תקולים. נדרשנו לסייע לכוחות החילוץ וההצלה בפינוי הפצועים תחת אש, היו מקרים של חילוץ גופות של לוחמים, ראינו מראות מזעזעים אך עמדנו במשימה. אני זוכר שבמשך לילה שלם עבדנו יחד עם פלוגת הצמ"ה בחילוץ של לא פחות מ־4 כלי רק"ם שנפגעו והיה צורך בהול לחלץ אותם מהנקודה (סמוך לבית הספר). אני זוכר היטב את מג"ד הגדס"ר של החטיבה אומר לנו בתדריך לפני החילוץ המורכב שיש לנו כ־6 שעות לחלץ ולפנות את הרק"ם אם לא, הוא מפוצץ אותם מכיוון שהגדוד חייב להתקדם. הבטחנו למג"ד שבאור ראשון אנחנו נעלמים, לאחר השלמת המשימה. התחלנו במשימה לפי תכנית חילוץ פומה ראשונה בעזרת דחפור, כננת הפומה הייתה במצב שקיעה וכאשר שלפנו אותה הבחנו שיש לפומה פריסה פנימית בשני צדדיה ולאחר מכן שלפנו פומה נוספת ועוד שתי אכזריות באותה שיטה. משימת החילוץ לוותה בחילופי אש עזים במרחב, דבר שהקשה רבות על ביצוע המשימה, אך לבסוף הסתיימה המשימה בהצלחה ויצאנו לשטחנו בשיירה ארוכה מאוד. כל אחד מהכלים הפגועים זכה לטיפול אישי של 3 דחפורים, 2 דחפורים מושכים בטור ודחפור נוסף מסייע מאחור במידת הצורך. סך הכול היו בשיירה זו 17 כלים - מחזה מדהים.

כוחות האחזקה של הצמ"ה טיפלו בתקלות שונות ומגוונות לאורך כל המבצע. משימות הריסות המבנים גרמו נזק רב לכלים והגיע כבר ידיעה שחלקים שונים לדוגמה: בוכנות, פנסים וכו' אזלו במלאי העולמי. במשך כל המבצע, פעלו חוליות האחזקה של הצמ"ה ובעיקר מחלקת האחזקה של החה"ן הפיקודי תחת ירי תמ"ס וירי צלפים מדויק ופעלו ללא דופי להחזרת הכלים ללחימה.

אני לא זוכר במשך כל ימי הלחימה שהיה לילה אחד ללא אירוע חילוץ מורכב. במהלך המבצע גויס גדוד הצמ"ה השייך לעוצבת הנדסה בחה"ן הפיקודי. גם בגדוד זה סיפקה מחלקת האחזקה של החה"ן הפיקודי מעטפת אחזקה מהותית. אני זוכר שהפגישה האחרונה בצוותים הייתה בהקפצה במסדר ולא נפגשנו במשך כל ימי הלחימה. תחום אחזקת הצמ"ה הוא תחום משמעותי ודורש כשירות מרבית בכל זמן נתון, בגלל הנחיצות של הכלים בפריצת צירים, בהורדת בתים ומבנים מאיימים, בבניית מגננים בשטח האויב לכוחות המתמרנים, בחילוץ ופינוי של רק"מים ללא יכולת תנועה עצמית".

על אחזקת חימוש בדרג ב' ועל תמיכת המערכה לפי התכנית הפיקודית, ממונה יחש"ם דרום. בתאריך 27.12 נפתח חמ"ל היחש"ם וב־28.12 נפתחו כלל תאי שליטה הפלוגתיים לצורך ניהול מערך האחזקה במדרג הפיקודי. היחש"ם תמך ברעיון האחזקה הפיקודי בהתאם למעגלי האחזקה, ריכז את כל צורכי האחזקה במדרג הפיקודי וסיפק מענה אחזקה לכוחות דרג ב' וסייע לדרג א' בהתאם לצורך.

במהלך המבצע הפעיל היחש"ם פלק"ד משימתי המבוסס על סדנת צאלים מתוגברת, למתן מענה אחזקה לגזרת אוגדת עזה. נשלחו חוליות לאחזקת ציוד, לסיוע ליחידות באחזקת גנרטורים ולתמיכת חמ"לים הפרוסים בשטח. כחלק ממשימות היחש"ם בלחימה ביצעו לראשונה פלק"ד עזה הכשרות לרק"ם פגוע בשטח, בנוסף הכשרות לרק"ם פגוע במחנה נתן ביצעו פלוגת הרק"ם, כדי לצמצם את זמן השינוע והטיפול בכלים במש"א ולהחזיר בזמן מצומצם את ציוד הלחימה לשטח. בזמן יציאת הכוחות משטח הרצועה הפעיל היחש"ם חוליות משימות אחזקה לסייע בהעלאת כשירות ציוד הלחימה ול"הגברת מוכנות", כל מפקד פלוגה ביחש"ם קיבל אחריות לליווי תהליך החזרה לכשירות של היחידות היוצאות.

מדברי אל"ם שחר גלעד מפקד היחש"ם במבצע:

"המבצע הצבאי יצא לדרך, במטרה ברורה וחדה, ליצור פגיעה קשה בתשתיות החמאס, לצמצם את הירי לשטחי מדינת ישראל וליצור תנאים לשיפור המצב הביטחוני בדרום. בתוך כך, נרתמתם אתם אנשי היחש"ם ללא לאות, נטלתם חלק משמעותי וחיוני בסיוע ללחימה. לצד הלוחמים בקווים הקדמיים ביותר, עזרתם ב"העלאת הכוננות" ליחידות הלוחמות ובכל משימה או צורך שעלו מן השטח. העוצמה שנתתם בשטח במקצועיות ובאיכות באה לידי ביטוי יותר מכל, באחזקה ובהעלאת הכוננות. האדם הוא מקור עוצמתו של צה"ל והוא המשאב העיקרי, אם לא היחידי המצוי ברשותנו ויחדיו אנחנו "נבחרת מנצחת". אל משימה זו, כמו גם אל המשימות הנוספות העומדות בפניכם כאנשי היחש"ם, הבאתם ידע, מקצועיות וערכים אותם רכשתם במסע ארוך ומעמיק ברגיעה ובתרגילים אותם ביצענו לאורך השנים. נערכנו והתכוננו זמן רב ליום פקודה וברגע האמת עמדנו במבחן העליון שכל צבא נדרש לעמוד בו".

שחר מתאר את היערכות היחש"ם למבצע:

"מבצע "עופרת יצוקה" מתחיל כחודש וחצי אחרי תרגיל היחש"ם. למזלנו, היינו מאורגנים, הפעלנו את היחידה אחד לאחד לפי מה שהתכוננו. עבדנו בשיתוף עם חימוש הפיקוד. ניגנו כמו תזמורת בעלת צלילים חדים וטובים, מה שאתה מתכנן ויורד לפרטים, מה שאתה משחיז בשעת אמת יבוא לידי ביטוי.

זאת הייתה הפעם הראשונה שירו לבאר שבע. מעבר להתמודדות באחזקה הייתה התמודדות עם הנגדים והחיילים שגרים באזור, עם נפילות רקטות, התמודדות עם הריצה למרחבים המוגנים. לא הייתה כיפת ברזל באותם ימים. גם את האופטרוניקה וגם את המנועיה זכיתי לגייס גיוס מלא משולב עם הסדירים ואנשי המילואים.

פיתחנו והתאמנו את האחזקה לגזרה, דברים אלה נכנסו היום לסדר פעולות, לפקודות ולשיטת האחזקה. לדוגמה; המבנה של המנועיה, המרכז להזמנות, חלפים לדברים שפותחו תוך כדי לחימה. זאת הייתה הפעם הראשונה בצה"ל שלא הוצאנו רק"ם שנפגע ממרחב הפיקוד, קרי כל מה שנפגע בעזה הוצאנו ליחש"ם עם חוליות דרג ג' והצלחנו ב־95 אחוז להחזיר את הכלים למעגל הלחימה. היה זה אחד ההישגים המדהימים והמעולים שהיו במהלך המבצע. הצלחנו להחזיר את האמון של אנשי המילואים ביחש"ם".

 

 

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סולימן יהודה ז שגב (שטנג) זאב ז

כניסת חברים

חברים online