[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

בן עזרא ניסים (יאסו) - מלחמת ההתשה סדנת בלוזה

@alt@

 מלחמת ההתשה סדנה בלוזה פלוגה ט' בגשח 784  - סיפורו של ניסים בן עזרה ''יאסו''

תאריך: 7/8/2006

לכבוד,

מר דוד שילו מנכ"ל עמותת חיל חימוש.                                

לצורך שמירה ותיעוד מורשת ומסורת חי"ח של תקופות העבר. התבקשתי ע"י מג"ד וסמג"ד גש"ח 784 לנסות לתעד את תקופת הקמת סדנה "בלוזה" במלחמת ההתשה בשנים,אפריל 69.עד אוגוסט 70.

מיקום הסדנה היה בגזרה הצפונית של תעלת סואץ בחיבור לים התיכון. הסדנה הוקמה במלחמת ההתשה תוך מתן שרות מלא לכל יחידות בקו התעלה, מוצבים בגזרתה, לכל האזור שכלל: חטיבה הצפונית, יחידות אוגדה 252, אחריות גרירה מאל-עריש ועד קונטרה. אחזקת כל הצל"ם בדרגי א-ב וגם מרכז טיפולים לרכב–ב וזחל"מים. מלחמת ההתשה הייתה תקופה קשה מאד, כשמה "התשה" לנו וגם למצרים. קושי פיזי, גופני ומנטאלי ללא תנאי מחייה בסיסיים לחצים צבאיים של המצרים וגם של מפקדינו בקיצור, "מלחמה מלאה" של מספר חודשים שנסתיימה רק לאחר תקיפות ח"א בעומק מצרים.  לעניות דעתי, ללא תקיפות אילו, הם היו מנצחים אותנו.

כתבתי מה שאני זוכר על תקופה זו לפני 30 שנה ויותר. המעניין הוא, שכמה שאתה כותב אתה נזכר בפרטים שונים נוספים. למזלי, צילמתי באותה תקופה אירועים שונים המתועדים תמונות המצורפות. בדיעבד, אני מצטער שלא צילמתי יותר ופספסתי מצבים חשובים כיום למורשת.

 

מתוך הספר "חולות נודדים", פרקים בתולדות אוגדת סיני (עמ' 8):

בשלישי לחודש מרץ 1969 הכריז נשיא מצרים עבדול נאצר רשמית על מלחמת "ההתשה” בחזית מצרים בסיני . (בערבית מלחמת הקזת דם ) לדעתי בהצלחה מרובה.הספתח (בערבית) הטבעת המשחתת "אילת" בים התיכון שהייתה בסיור קבוע  מאשדוד לאורך החוף כמעט עד הכניסה לתעלת סואץ מול הגזרה הצפונית בסיני אזור מוצב "בודפסט".התוצאה אשרות הרוגים ופצועים וגם בני משפחה של משפחות משרתי חיל הים.תגובת ישראל השמדת  המפעלים הפטרו כימיים בסואץ ובעומק מצרים. כמו כן הוקמה אוגדה סדירה משרינת בסיני מספרה 252 ומפקדה האלוף ציץ ( ראש עירית ת"א לאחר פרישתו מצה"ל) "השריון בלי חימוש לא ימוש" לכן הסדנה הגייסית 650 הקימה לאחזקת הצל"מ (טנקים זחלמים תותחים נשק וכו..) גדוד שרותי חימוש מספרו 784. בבסיסי קבע ברחבי סיני שכלל: פלוגה מעורבת "בבלוזה" בגזרה הצפונית. 2 פלוגות לאחזקת רכב וטנקים ומפקדת הגדוד "ברפידים. פלוגה מעורבת "בביר –תמדה" "לאחזקה" לאוגדה S ולכול סיני. כאן יפורט במבט חלקי כיצד וקמה סדנת בלוזה משימותיה ופועלה בשנים 69 70 עד להפסקת האש המולחמת ההתשה. 

עקרי הפעילות המצרית כללה: תקיפות מטוסי קרב והפצצה ,הפגזות ארטילריה כבדות שהשתלבו בפשיטות קומנדו מצרי על המעוזים ,הטמנת מוקשים והנחת מארבים בצירים למעוזים, צלפים ועוד.  עקב פעילות זו היה צורך בהקמת סדנאות (בלוזה בגזרה הצפונית )(טסה,רפידים,ביר תמדה,מיתלה.) לאחזקת כל סוגי הרק"מ והצל"מ ריכוץ ציוד חילוץ לטנקים וזחלמים עגלות לפינוי טנקים (עגלת חיים רזון), טנקי חילוץ שוט,טנקי פינוי שרמן ועוד רבות. בנית סככות עבודה לזחלמים ( חלפים, מרכזי טיפולים, תיקון תקרים ועוד רבות. וכל אמצעים למחייה כגון: מטבח, מגורים מקלחות,שקם,עמדות הגנה נגד תקיפות אוויר קומנדו ועוד.

התמונות שצולמו במהלך הקמת סדנת בלוזה בגש"ח של אוגדה 252, 784.:( בפקוד ס ג 650.)

 

אדריכל הבינוי היה הסמג"ד רס"ן ניניו אברהם מ"פ ג' הראשון, שהקים אותה  בג'וליס .ניניו הסמגד ה 1 בגשח 784 עזר מאד לבנות את בלוזה. בעזרתו של רס"ר אלגרבלי שמעון שבנוסף למקצועו כמסגר טנקים בכיר, עסק ברוב זמנו בביצוע כל השייך לבינוי. ובעזרת כל חיילי  הפלוגה ומפקדיה תמונות אלו ממחישות את קושי החיים של פלוגת בלוזה שהפכה לפלוגה קדמית של גש"ח קדמי 784 של סדנה גייסות שריון. בגזרה הצפונית של סיני והים התיכון בו היו המוצבים : "טרקלין" ו"בודפסט" (שניהם לא נכבשו ע"י המצרים ביום הכיפורים) ויתר המוצבים שבאחריות חטיבת הקו שהם: "מפרקת", "מילאנו" (בתוך העיר קנטרה), "כתובה", "דרורה", "לחצנית", "ואורקל" הצפוני ביותר לאורך התעלה. מפקדת החטיבה שכנה מול הסדנא הכביש הפריד בניינו. מרכז הטיפולים שייך לסדנא בפיקודו של סגן רוני היה כ-1,5 ק"מ צפונה מאתנו, ב"רומני" סמוך למצבור תחזוקה. גדודי חי"ר מילואים שכנו באזור הקרוב למרכז הטיפולים. בצורה זו ניתן היה לבצע טיפול יומי ושבועי במקום וגם תיקונים קלים. כלי הרכב והזחל"מים הוכנסו לסדנא לתיקון ע"י היחידות או ע"י רוני. כל רכב נטוש מאל-עריש ועד קו המים בתעלה, נגרר על ידינו לתוך הסדנא ותוקן.

בתאריך 8/1969 לערך, נשלחתי לסדנת בלוזה ע"י מפקד סדנא-גייסית אל"מ ברק אליהו על מנת להקים את הסדנא במקום. סיימתי את תפקידי ב- 4/1970 בהוראת ברק ומוניתי לתפקיד סגנו של מרקו - מ"פ פלוגה ג'. לפניי היה מפקד מחלקה מעורבת של בעלי מקצוע שונים רכב ורק"ם בפקודו של רס"ר הרצל ברגידה באחריות פלוגה ג' של ס"ג 650. ( בה שרתתי כמנהל עבודה ומקימיה). בחטיבה המרחבית, שירת קצין החימוש רס"ן יהודה יזרעאלי. בתקופת ההתשה הלוחמים היו גדודי חי"ר - לוחמי מילואים שישבו במוצבים ובעורף. בקו התעלה החזיקו שתי חטיבות שריון 14, 401. מפקדת האוגדה מוקמה ברפידים. נוהל לחימה היה בין החטיבות קו – עורף לחילופין, כל 3 חודשים (נדידת העמים). בגזרה הצפונית עשו החלפות, 2 גדודי שריון, הגדודים היו 9 ,195. מפקדת הגש"ח, פלוגת רכב ונשק ופוגת רק"ם מוקמו ב"רפידים" (כללה נשקיה ואופטיקה). פלוגת רכב "בביר תמדה". ושלוחה ב"מיתלה" לכל סוגי הצל"מ. מפקד הגש"ח היה סא"ל יורם לונדון וסגנו רב-סרן ניניו אברהם.

כמו כן הייתה שלוחת מצל"ח ברפידים.           

בעיות וקשיים מרכזיים בפעילות בסדנה :

קשיי תנועה

מרחב סיני וכל הגזרה מכוסה דיונות חול נודדות לאחר כל סופה (אחת לשבועיים לערך) וחולות טובעניים. כביש הרוחב בלוזה-מיתלה היה רק תוואי ראשוני. למוצבים "לחצנית" ו "דרורה", ניתן היה להיכנס אך ורק דרך ציר מקביל לתעלה עד לבנייתו של הכביש הפלסטי או לחילופין על ידי רחפות או רגלי דרך הביצות. הלוחמים המצרים במלחמת ההתשה לחמו בגבורה (הם היו לוחמי הגנה טובים מאד). לרשותם עמדה שפע של ארטילריה, מיקוש ונשק אנטי טנקי RPG. הצירים הנ"ל נסגרו לחילופין ביום ובלילה לחלוטין ע" הקומנדו המצרי. כל בוקר לפתיחת ציר המעוזים היה דרוש כוח טנקים + נוכרים (זרועות מורכבות על טנק מקדימה לפיצוץ מוקשים) בליווי לוחמי חי"ר. מארבי קומנדו מצריים שחצו את התעלה שכבו והסתתרו על סוללת העפר והפתיעו את פותחי הצירים בלחימה מטווח מטרים ספורים, לפעמים בהצלחה מרובה. הפגזות רבות כבדות וטורדניות, תקיפות אוויר של מטוסי מיג ריקוט והפצצה. הלחימה היום-יומית גרמה לאבדות רבות לכוחותינו וגם לציוד הלחימה. זחל"מים וטנקים נפגעו והיה צורך לחלצם בגרירות החוצה מהצירים לתיקונים או להשבתה. הכח המשוריין לחם בקו, ביום ובלילה. חלקו התרכז ליד קנטרה בחניון לילה להגנה וגם לצורכי אחזקה ותיקונים בעזרתנו. לפעמים הטנקים הבלתי כשרים שהו בו גם ביום עד לסיום התיקונים ע"י חוליות שלנו.

 

אחזקת הגזרה הצפונית

המרחב והסדנא, מרכז הטיפולים לרכב, אחזקת טנקים, תומת"ים וגנרטורים פעלו 24 שעות ביממה. כל הצל"ם חייב להימצא בכשרות תמידית תוך שתוף פעולה מלא עם כל קח"שי היחידות באזור או מפקדיהם. היה קשר ישיר ערב ערב. טיפול בגנרטורים בסבב. תיקוני-רכב וזחלמים, מכליות מים וזחלמי מים (בזחלם הועבר ציוד לחימה שונה למעוזים במקום רכב לא מוגן כדי להגן על הנהג) בעדיפות מיידית. תיקוני מיקוש וחילוץ טנקים בוצעו עד להחזרתם לכשרות ללא  מנוחה.

 

קושי אחזקתי - דיפון בשקי חול

עשרות שקי חול על רכב וזחלמים. כל הטנקים מדופנים בשקי חול על המסננים נגד רסיסי הפגזה. גורם משבית נוסף היה מפוחי פינוי אבק לא פועלים, ליקוי משבית כשרות טנק. מצב זה הקשה מאד על האחזקה והתיקונים וגרם לשחיקה מרובה בצל"מ. קושי נוסף היה מחסור בנהגי זחלם. חסרו נהגי זחלם ל-25- מכליות מים לפתיחת הצירים (היו נהגים שסירבו לצאת לקו למות לדעתם -  כלא טוב ממוות). הפתרון במקרים אלו היה לוחמי-החי"ר - מילואימניקים עם רישיון וגם בלי רישיון, נהגו לקו להביא מזון, מים, אספקת תחמושת ועוד. התוצאה לגבינו לקראת ערב: היה צריך לחפש, לאסוף, ולגרור 10 עד 15 זחל"מים פגועים, תקועים והרוסים. כל זאת לצורך תיקון וטיפול לפתיחת ה-קו ב5:00 בבוקר. הגרירה בוצעה ע"י גרר שלנו או ע"י מוט גרירה ע"י היחידות.

 

קשיי בטחון אישי - קושי נוסף היה הלחימה באזור. תקיפות אויר מרובות של מיגים על החטיבה, על הסדנא ועל שדה

התעופה הקטן הצמוד לסדנא, הרעשת תותחים של משחתת מצרית על מחנות רומני ומרכז הטיפולים של הסדנא, כוננויות קומנדו, וכניסה לעמדות גרמו ללחץ ומתח רב על חיילי הסדנה, וקושי רב לעמוד בו יום, יום ולילה לילה, במשימה החימושית. קושי זה גרם למוטיבציה לחיילי הפלוגה ולא הייתה שום בקשה להחלפה. זכור לי יום שבו שכנענו את סמל ברדה אליהו מ"ע ( מנהל עבודה ) של הסדנה להצטרף לשרות הקבע בבלוזה ולתרום לשותפות בכל הקשיים והלחצים, כאשר ניניו הסמג"ד ברדה ואנוכי בכוננות נגד תקיפת מיגים בשוחות. ברדה היה אהוד על חיילי הפלוגה ומוערך מאוד עליהם. לשמחתנו הוא הסכים לחתום שנה, שהפך ל25 שנות שרות...

 

אימוני חיילות לחיילי הפלוגה

סג"מ עבדי -  סמ"פ לקח על עצמו את אימון החיילות היסודי, אימוני נשק ומטווחים. ע"י כך הוסיף לביטחונם מניסיונו האישי כבוגר בה"ד 1. אירוע שאני לא מסוגל לשכוח באחד מימי א': חיים היה תורן שבת ואני התעכבתי בג'וליס, הגעתי לפלוגה באיחור ושאלתי איפה כולם? הבוחן בשער ענה - במטווח. ניגשתי למטווח שהיה ממוקם אחרי מגרש מושבתים, ומה אני רואה: הסתערות של כ – 10 חימושניקים מיישרים קו עם עבדי תוך ירי לעבר המטרות שלפניהם. כל הכבוד לסמ"פ חיים עבדי! הם היו מאושרים מהאימון שהעביר להם. (אני לא היית מעיז לעשות זאת.)

קושי האפלה בא לידי ביטוי בכל לילה עם רדת החשכה. התנועה בכבישים בצירים הייתה בלי אורות קשיי האפלה  

מהסדנה דרומה לכיוון קנטרה (רק אורות אפלה). לשם הטעית הקומנדו המצרי הוקמו מחנות דמה עם גנרטורים ורשת תאורה היקפית.  בלילה הגנרטורים הופעלו עד הבוקר וזה גרם לחולית הגנרטורים טיולי לילה בגלל התקלות בהם. כללי האפלה חלו על כל היחידות. (ראה תמונה של טנק על טנק התנקשות חזיתית  בציר ה"מיתלה"). גם אצלנו בגזרה היו לא מעט תאונות דרכים מסיבה זו. מח"ט הגזרה ניסה לכפות על הסדנה האפלה ושלח את קצין האגם אלי לכבות את האורות בסככות העבודה. התייעצתי עם יזראלי קח"ש החטיבה וסיכמנו ללמד אותם לקח בדרך הקשה. כיבינו את אורות הסככה  ועבדנו רק עם מנורה טכנית. לקראת 23:00 היו בקושי מחצית זחלמי הקו תקינים לפתיחת הצירים לבוקר.

בישיבת המטה בלילה הוסבר למח"ט משה (ויסברגר) שאין זחלמים לכניסה לקו בבוקר. משה התעצבן ובא לסדנה לברר למה וראה איך לא ניתן לסיים: 3-4 מנועי זחלם בעבודה, 2 תיבות הילוכים, 4 מרכובים, כנ"ל לגבי החלפת מצנני מים, הכול בעבודה, עם מנורות טכניות ללא תאורה רצינית. הוא טען כלפי "שמקנטרה" המצרית רואים את האורות הסדנה. שכנעתי אותו שעם הפעלת התאורה, נסיים את התיקונים עד ל-5:00 בבוקר. וכך היה, קיבלנו אישור לעבוד עם תאורה. אני התחייבתי להגביר את השמירה. תכננתי כל יום שתי משמרות לסיים את זחלמי הקו לפי הצורך.

 

קשיי תנאי השרות

חיילי סדנת בלוזה הגיעו לדיונות חול הקימו אוהלים הודים למגורים עוקב מים לשתיה וזה מה שהיה. לכן אלבום התמונות הנו מפתח להבין, איך צמח מאיין : סדנה, סככות, משטחי בטון לעבודה, מגורים ומגדלי מים, מקלחות, טבח, חדר- אוכל, מחסנים, משרד, מגרש מסדרים, שקם, משטחי חרסית גדולים למכללים, צמיגים וחלקי מז"קום. כל זאת אפשר מינימום של תנאי שרות. מי בנה?,  הקים?, ארגן ואישר את כל הנ"ל חיילי הפלוגה.  הם בעצמם בעזרתה הגדולה של ס"ג, ומפקדת גש"ח 784 .

יציאה לחופשה

חיילים יצאו אחת לשבועיים בים שישי בבוקר. כאשר התנאי המרכזי ליציאה הינו שיירת ההספקה לקו כוללת את כל 15 זחלמי הקו מוכנה. האוטובוס היה מגיע ביום חמישי בחצות. יציאה לאחר מסדר בוקר וארוחת בוקר מוקדמת. מסלול בלוזה - נחל ים - אל עריש (מנוחה בשקם אל עריש) - רצועת עזה – ג'וליס - תל אביב. ביום א' חזרה מיד אליהו בתל אביב משעה 10 בבוקר. לכל אוטובוס מונו מפקד וסגן הסעה לשליטה ופיקוד. אנשי קבע נסעו ברכב המ"פ עד ג'וליס משם בהסעות של הסדנא. בג'וליס היה לנו קצין קישור (אלחנן כהן) שקיבל רשימת בעיות של שיפור תנאי שרות ותחזוקה וחוסר חלפים מיוחדים לתחילת השבוע הקרוב והכנתם למשלוח ביום א' בבוקר איתנו.  

מחסן חלפים

לפני הגעתי לפלוגה בבלוזה נשלחו ערכת חלפים בדחיפה ע"י מצל"ח כוללות חלפים של רכב – ב' וזחלמים בארגזי מתכת לפי רשימות של מצל"ח. ללא שום בקרה של בעל מקצוע בכיר. לדוגמא, נשלחו כל ריפודי ישיבה של זחל"ם, פנימיות וצמיגים לכל סוגי הרכב. כאשר אין שום מכשיר לתיקון תקרים תעשייתי בשטח ועשרות סוגי פריטים שאינם דרושים לתיקונים באחזקה שוטפת. הכול זרוק בחולות הפוך מבולגן לא ניתן לברר מה יש? באם יש? כמובן שהקמתי כל צעקה עד לב השמיים, מה שבסופו של דבר אכן עזר. ברק ויורם שלחו לעזרתי את סגן לבני שיתעסק בנושא. יורם הציע פתרון למחסן קרונות רכבת. פתרון יחסית טוב, הגיעו הקרונות מאל – עריש. שבועיים של עבודה קשה עם טנק החילוץ וסידרנו מחסני חלפים בקרונות רכבת. (ראו בתמונות). לשם הוכנסו אך ורק חלפים נחוצים לתיקונים לנו לסדנה וגם עבור היחידות. הודות לזכותו של סגן לבני. לגבי רק"ם: מג"ח, תומ"ת, גנרטורים ונשק לפי בחירתנו. המגוון והכמות. ניהול השותף מבחינה מקצועית היה רס"ר שטין יעקב מפלוגה ג' בסדנה גייסית.   

אספקת חלפים ליחידות

באזור היה נוהל יומי להתקשר לגש"ח ללשכה ומשאירים רשימה. לקראת הערב התבצע עדכון הרשימה בשיתוף כל הצוות הפלוגתי והמקצועי ביחד (עבור הפלוגה ועבור היחידות דרג א') בנוסף לעדכון של קצין החלפים של הגש"ח - סרן ישי. כמו-כן הייתי מדווח ערב ערב למג"ד לצורך קבלת עדיפות, וסוגרים גם את דוח הכשרות היומי, וגם מה התחזית הכשרות ל5:00 בבוקר התנאי לכך היה ? מתי יגיעו החלפים ומכללים. כביש הרוחב בין טסה-לבלוזה היה תוואי של אדמת חרסית. כל שבוע היה מתכסה בדיונות מהסופות ורק 6X6 או רכב הנעה קדמית עבר שם. לנו היה משאית 6X6 זיל תקין שניתן להוציא ממנו אויר מהגלגלים, כמו-כן ניתן למלא אויר מחדש (יתרון לעבירות מעולה). רכב זה היה כלי התחבורה המרכזי לסבב חלפים, מכללים, גלגלים מושלמים וגם לנסיעות לישיבת מטה שנערכה אחת לשבוע בגש"ח ברפידים. חלק מהמכללים, מזקו"ם, גלגלים מושלמים והמצברים נשלחו דרך אל-עריש. כל משאית שהגיעה מלאה חזרה מלאה עם כל סוגי הבלאי.

אחזקת טנקים ותומתים

גדודי הטנקים והתומתים ישבו מוסתרים מהכביש באזור "חצב". לא רחוק ממרכז הטיפולים. פרט לטנקים שהיו במוצבים, בקנטרה בעמדות ובחניון יום לילה.  כל התיקונים בוצעו במקום בו נמצא הטנק, במיקוש, שקיעה בביצה או חול טובעני, חולץ עי צוות שוט החילוץ שלנו. אם היה צורך במספר ימי עבודה נגרר הטנק לסדנה או תוקן במקום.  כלל זה הינו "כלל ברזל" - כל טנק מתוקן במקום בו נתקע או נפגע, בשגרה, בתרגיל, בחניוני לילה ובלחימה. בשמירה על עיקרון זה ננצח בכל מערכה חימושית בעתיד. התיקון מבוצע מיידי עד לסיומו. (דוגמא לנ"ל סכנה בטיחותית לקח לחשמלאי טנקים,בחניון טנקים בכוננות מידית בהם בלילה הצוותים בתוך הטנקים כל הלילה בבוקר יוצאים רובם למנוחה.נשלחה חוליה מכונאי טנקים בכיר חשמלאי וטכנאי צריח לבדוק ולתקן כשרות הטנקים.החשמלאי בבדיקה מערכת ירי חרום נורה פגז ולמזל כולנו פגע בסוללת החול ממול.תקלה בטיחותית חמורה שלנו ,אין לבדוק ירי חרום ללא בדיקה  באם יש פגז בקנה.( במלחמת כיפור ברמת הגולן בטנקים שדלקו תחמשו ותוקנו קרא מקרה דומה ,הפגז פגע במכלית הדלק שהתפוצצה ונהרגו ק- תחזוקה ואיש חימוש. "שמו לב ולימדו לקח מפקדים וחשמלאי רקם לסוגים השונים.

 מסדר עבודות יומי בבוקר

נערך ע"י המ"פ או סגנו, בוצע יום יום במשך תקופתי בבלוזה. למה? מי יודע טוב יותר מהמ"פ מה המצב בגזרה, איזה עדיפות לתת ומתי, לתכנן משמרת חצות, בטחון, שמירה, בינוי וכו'...  תיקוני נשק בוצעו ע"י סבב במוצבים בקו, ביחידות של הגזרה הצפונית. כלי הנשק שלא ניתן לתיקון בחלקו הושבת וחלקו הופנה לנשקיה הגדודית ברפידים. ציוד אופטי הוחלף ברפידים בגש"ח אחד תמורת אחד.  החוליה הוחלפה מידי מספר שבועות לפי דרישת מפקדה הנשקית של הגש"ח ברפידים.

השבתות רכב-ב', זחלמים ומכליות מים.  

כל ההשבתות בוצעו ע"י בוחן הסדנא, חלקם הגדול מהסיבות הבאות: מיקוש, תאונות, שחיקה גדולה מאד. הרכב לא פונה מהאזור, מגרש ההשבתות השתרע מאחורי הסדנה אורכו הגיע למעלה מ-100,  מטר רוחבו, כ-30 מטר. מראה מדכא, מפחיד ומרגיז אבל היה גם יתרון פסיכולוגי בצידו. רוב תקיפות מטוסי המיג התבייתו על מגרש המושבתים ולשמחתנו גם בו לא פגעו. פעם אחת ויחידה בתקופתי פגעו ברקטות במקלחת של בנות חטיבה כאשר הבנות שהו במקלט. הייתה גם פגיעה בסוללת הוק באזור.

שיפור שיטות עבודה.

שיפור הידע המקצועי שיטות עבודה וקיצור זמני ותהליכי התיקון לדוגמא : כמה שעות לוקח החלפת מנוע או תיבת הילוכים. החלפת מצמד דיפרנצייל בזחלם וויט או אינטרנש. החלפת מיתלה ושרשרת. נערכו תחרויות בין צוותי המכונאים. שופרו כלי העבודה ,סידור העבודה בצוות, מי עושה מה ? ומתי ? ונקבעו אלופים שתוגמלו בהתאם. המוביל בנושא היה סמ"ר ברדה אליהו מנהל העבודה ברכב וזחלמים. התוצאה כל הצוותים למדו וכך יכולנו לעמוד בעומס עצום של החלפת מכללים ותת מכללים בזחלמים. כלים ספציפים לעבודה על משטח בטון או על משטח חרסית איזה ג'קים, עגלה או על בסיס פח פלדה  6 -8 מ"מ, להוצאת תיבת ההילוכים מהמנוע, כלים ספציפים לכל צוות בלי המתנות  אחד לשני. דוגמא לקיצור זמנים ,ברגי החיבור בין צינור הפלטה לסעפת פלטה תפוסים קשה,יש קושי להגיע וזה צרך זמן רב ולפעמים לא נפתחו, מה עושים ? .חותכים עם ברנר וזהו. המסקנה ! לחסוך זמן המסגר הבכיר קיבל הנחיה לכל החלפת מנוע מראש חתך ברגים אלו לצוות המכונאים

לסיכום תקופתי בבלוזה ברצוני לציין את הדבקות במטרה, רצון משותף של כל חיילי הסדנה ומפקדיה שעמדו יחדיו בפני כל אתגר מקצועי ומשימתי ובמקביל בנינו סדנה להקל על תפקודנו. זאת גם הודות לשותפות המלאה של הקח"ש החטיבתי יהודה יזראלי, רוני - מפקד מרכז הטיפולים, קח"שי גדודי הטנקים, והתומתים וגדודי לוחמי החי"ר מהמילואים. כיום לצורך השוואה בין מלחמת ההתשה (שהסתימה רק לאחר הפצצות חיל האוויר בעומק מצרים, לא בטוח שהיינו מנצחים אותם בלחימה קרקעית). בהשוואה בינה לבין מלחמת יום הכיפורים של 25 ימי לחימה וחודשי עבודה רבים אחריה בהחזרה לכשרות לחימה בה שרתי כמ"פ פלוגה קדמית – ד' בגש"ח, מלחמת ההתשה בבלוזה הייתה קשה יותר, מתישה יותר וארוכה מאד.

  אבדות ישראל.  

במלחמת ההתשה מחודש מרץ 69. עד 8/81970. בחזית הדרום.

המצרים ספגו אלפי אבדות 99 ממטוסיהם הופלו,תשתית אזרחית ערי התעלה חרבו ועוד רבות.

לסיכום זה  פרק ממורשתה של סדנה גייסית במלחמת ההתשה בגזרה הצפונית והקמת גש"ח 784 בסיני

בפיקודה, עבור אוגדה 252 ואחזקת כל מרחב סיני פרט לשראם אל שיך.   וחלק מהתמונה הינה סדנה

בלוזה זה פרק הקמתה.   (מפקידי סדנת בלוזה מפ ה 1 יאסו , עבדי חים סגן, הרצל ברגודה, סגן לבני יצחק, ברדה אליהו,רסר שטין יעקב ). 

 

בן עזרא ניסים (יאסו)

סא"ל – 347025/ג

הארז 12, אשקלון

מיקוד – 78336

טלפון – 08-6733447

 

סיכום במבט אחר

משר הביטחון משה דיין ראו בדף למעלה מחוברת שירון  33.

דעה נוספת מטעם 'דן חלוץ" בספרו "בגובה העיניים" הוצאת ידיעות ספרים.בפרק על "ההתשה" עמוד 64 בהיותו טייס קרב הפצצה בטייסת פנטום מס 1.ציטוט" ב22 לאוגוסט מוכרזת הפסקת אש ומלחמת ההתשת באה באה אל סיומה,תם ולא נשלם. עוד לא יבשה הדיו על הסכם זה והמצרים קידמו את סוללות הטילים אל גזרת התעלה , "כובשים" מחדש את השליטה על המרחב האוורי בגזרת התעלה.אנחנו נתנו לדבר להתרחש מתחת לחוטמינו ולעינינו הצופיות ועמדנו מנגד.( מי עמד שר הביטחון דאז מר משה דין)המשך "ציטוט" מי חש מנצח במלחמת ההתשה ניתנה תשובה  במלחמת יום הכיפורים:  ההעזה המצרית לצאת למלחמה הייתה, בין השאר, פועל  יוצא מתחושתם שהשד הנורא ( חיל האוויר, צה"ל) יצא מוכה וחבול ממלחמת ההתשה. סוף ציטוט.

 

היום 8 ליולי 2010 החלטתי לנסות לשחזר את רשימת סדנאי בלוזה בתקופתי.

הרשימה הינה חלקית בגלל חוסר יכולת לאתר את שמותיהם.

  1. סגן לבני יצחק.
  2. סג"מ עבדי חיים.
  3. סמר ברדה אליהו.
  4. רס"ר שטיין יעקב.
  5. סמל קוזניק יעקב.
  6. סמל יהודה ,בוחן רכב.
  7.  מכונאי ובוחן טנקים לוין.
  8. מסגר רכב אברהם.
  9. אע"צ אינגלה מכונאי טנקים בכיר.
  10. אע"צ זכריה הטבח.
  11. מכונאי רכב נגר משה ( כינו חיבה נגרו).
  12. סמל יוסי מקצוע?.
  13. רס"ר אלגבלי שמעון מסגר בכיר.

ולצערי יש בלי שמות עוד כמות כפולה כזו,של מכנאי רכב וטנקים, טכנאי צריח, נשקים ,מכונאי גנרטורים, צוות טנק חלוץ,חשמלאי רכב וטנקים,מתקני תקרים, אפסנאים , מחסנאי חלקי חילוף, נהגים,המשך יבוא לאחר איתור המיקצועום המפורטים להלן 

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים

חברים online