מנת''ק ורפ''ט

כל תהילת המרכבה, טנק המערכה הנחשב לטוב ביותר בעולם, נפלה בחלקו של אלוף   ישראל טל, ''אבי טנק המרכבה''. רבים משוכנעים שהאמהות שייכת באותה מידה לקצין אחר, בעל שם דומה להפליא, שתיכנן את הטנק, הסתכסך עם טל ופרש מצה''ל. סיפורו של קצין החימוש ישראל טילן, האמא של טנק המרכבה.

אל''ם ישראל טילן ישראל טילן )ליטווין( נולד ב-1932 במושב בלפוריה. אביו עבד כשומר שדות. בהיותו בן 10 עברה משפחתו להתגורר בקריית אונו שם גדל והתחנך. בתקופת נערותו סייע לנשק ה'הגנה' בשכונתו לטפל בכלי נשק שנשמרו בסליקים ולאחר שסיים את בית-הספר תיכון חדש בתל-אביב התגייס בשנת 1950 לצה''ל והוצב כאיש חימוש . ישראל סיים בהצטיינות בחטיבה 7 את קורס קציני חימוש וחזר לשירות בחטיבה. בשנת 1953 השתחרר מצה''ל בדרגת סגן והחל ללמוד פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית שבירושלים. לאחר שנה נאלץ להפסיק את לימודיו בשל קשיים כלכליים והתגייס מחדש לשירות בצבא הקבע.

לאחר תקופת שירות קצרה נשלח -1958 על חשבון צה''ל, ללמוד הנדסת מכונות בטכניון והוצב במִפקדת קצין החימוש הראשי בצוות של קצין מטה טכני לרכב א' בדרגת סרן.

החל מ-1962 שימש כראש מדור רכב א' בענף רכב בדרגת רס''ן וב - 1965 מּונה לראש ענף רכב וטנקים והועלה לדרגת סא''ל. בשנת 1967 מּונה לראש ענף טנקים במִפקדת קצין החימוש הראשי ובאפריל 1969 יצא לבריטניה עם משלחת חיל החימוש ללמוד את תהליך ייצור טנק הצ'יפטיין.

בחודש מאי 1970 זכה יחד עם עוד ארבעה קצינים בפרס ביטחון ישראל על תרומתם לתכנון הסבת טנק הצנטוריון ל''שוט קל''. טילן הועלה לדרגת אל''ם והיה הראשון שמּונה לראש הרשות לפיתוח הטנק. טילן היה ראש צוות המתכננים של הזה עד פרישתו מצה''ל ב-1975.  

נתנאל גולן, גיבור ישראל במלחמת ששת הימים, שפיקד על "כוח נתי" ברמת הגולן באוקטובר 1973 אומר "אני לא יודע מה היינו עושים בגולן במלחמת יום כיפור ללא השוט קל. ייתכן שהיום הגבול בינינו לבין הסורים היה עובר בעפולה. אני אומר לך, אלמלא טילן אף אחד לא היה מבצע את הפרויקט הזה בלוחות הזמנים שלו. בכל חיל החימוש לא היה מהנדס ברמה של טילן". השורה הארוכה של פיתוחים והמצאות שהפיק טילן הקשתה, על רבים מהאנשים שהיו קשורים לפרויקט המרכבה, לזכור אם הוא הגה גם את הרעיון מהפכני, למקם את מנוע המרכבה בחזית הטנק. הפטנט היה רשום כבר על שמו של האלוף טל והוא ריכז אליו, באומץ לב ראוי להערכה את כל האש והביקורת, כאשר ראש המבקרים היה ראש אגף האפסנאות והמדען הראשי של צה"ל, האלוף עמוס חורב.

באוגוסט 1973 פרץ הסכסוך הראשון בין טילן לבין טל, טילן היה מוטרד מקצב הקידום שלו וזאת לאחר שמנחם מרון מונה לראש מינהלת הטנק. בינואר 1972, עם מינויו של טל לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם, עמד מרון לפני קידום נוסף. טילן חש כי ספג מהלומה כפולה, לא רק שלא זכה בקידום, הוא התקשה לעכל את הבשורה שמועמדו של טל להחליף את מרון הוא אל"ם חיים ודאי שהיה קצין בדרגתו. אומר אלעזר ברק. "בסוף שנות ה-60 היה ודאי עוזר קצין החימוש הראשי ואחראי על ענף הטנקים, שהיה בראשותו של טילן. נוצר מצב שודאי נאלץ לעזוב את מפקדת חיל חימוש בגלל חילוקי הדעות שלו עם טילן וכעת ניצב ודאי בעמדת קידום לפני טילן".

לקראת פרישתו הצפויה של תא"ל ודאי מתפקידו כראש מנת"ק בקיץ 1975, הבהיר טל לטילן כי לא ימונה במקומו. טל העדיף לקדם את מהנדס הייצור אוריאל תמיר על-פני המתכנן. השאלה שנותרה היתה אם תינתן לטילן דרגה אישית של תא"ל. הרמטכ"ל זימן אליו את טל ואת קצין החימוש הראשי תת אלוף אליעזר ברק שנטה להעניק את הדרגה ובלבד שטילן יישאר בצה"ל. טל הסכים, אך הציב תנאי:

טילן יקבל את הדרגה רק אחרי שיעבור תקופת ניסיון שבה יוכיח שהוא בן אדם, כלומר – שיקבל מרות. זו היתה תחילת הסוף. טילן השתחרר סופית מצה"ל ובשנים 1981-1976 עבד בארצות-הברית בחברה שעסקה בפיתוח אמצעי- לחימה. ב-1983 לקה באירוע מוחי ממנו לא התאושש עד מותו בפברואר 1996, יהי זכרו ברוך.

לצפיה בתוכן באתר בפורמט PDF - לחץ על הקישור (יתכן שתצטרך להקטין את גודל התצוגה)