מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 28/10/2014
תאריך האירוע: 1987-12-01
מספר צפיות: 2661
תולדות חיל החימוש - האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה היא ההתקוממות של ערביי השטחים נגד השלטון הישראלי ביהודה, בשומרון ובחבל עזה )השטחים שנכבשו ע"י ישראל במלחמת ששת הימים( פירוש המילה אינתיפאדה בערבית הוא התנערות, התקוממות. האינתיפאדה החלה בדצמבר 1987 והסתיימה עם חתימת הסכם העקרונות בין ממשלת ישראל לבין הארגון לשחרור פלשתין )אש"ף( ב-13 בספטמבר 1993. הגורם הישיר להתפרצות האינתיפאדה היה תאונת דרכים. בשמונה בדצמבר 1987 איבד חייל ישראלי את השליטה על מוביל טנקים שבו נהג, ופגע בשיירת מכוניות שהסיעה לרצועת עזה ערבים שעבדו בישראל. ארבעה ערבים נהרגו ושבעה נפצעו קשה. הלוויות ההרוגים הפכו להפגנות ענק. אלפים מתושבי רצועת עזה, יהודה ושומרון יצאו לרחובות וביטאו את זעמם ואת התסכול שהצטברו אצלם במשך עשרים שנות הכיבוש הישראלי. עד מהרה הפכו ההפגנות לאלימות יותר ויותר. ההמונים – ביניהם נשים, בני נוער וילדים אשר יידו אבנים ובקבוקי תבערה בחיילי צה"ל, הבעירו צמיגים, הקימו מחסומים בדרכים ומנעו מצה"ל לנוע בהן בחופשיות. ההתקוממות העמידה את צה"ל ואת ממשלת ישראל נוכח בעיה קשה, מלחמה נגד אזרחים. בצה"ל ניסו דרכים שונות לדיכוי האלימות, אך ללא הועיל. כשפרצו האירועים והמהומות, הופתע צה"ל מהיקפם ומחומרתם ואף לא היה ערוך לטפל בהם, לא מבחינת האמצעים ולא מבחינת צורת הלחימה. עד תחילת האינתיפאדה לא הוכשרו יחידות צה"ל לטיפול בהיקף רחב של הפרות סדר ושל התפרעויות בקרב אוכלוסייה אזרחית. תחילה הסתמך כושר ההרתעה על השימוש באש חיה בלבד, אך בהדרגה פותחו אמצעי הרתעה אחרים ותורת לחימה הותאמה למציאות החדשה. משימת צה"ל בשטחים הייתה השבת הסדר על כנו. פירושה המעשי היה פיזור הפרות סדר וסיכולן, הבטחת אורח חיים תקין לאוכלוסייה היהודית והערבית בשטחים, צמצום רמת האלימות, מאבק בהתארגנויות עוינות וסיכול פעילותן וכן הבטחת קיום סדיר ותקין של מערכות המנהל בשטחים. כדי לבצע משימות אלו וכדי לאפשר תגובה הולמת במצב החדש שנוצר בשטח, חל שינוי במערך צה"ל באזור יהודה ושומרון ובחבל עזה, ואף תוגבר בהתאם. יהודים רבים נפגעו מפעולות האיבה של הערבים שגבו מחיר יקר משני הצדדים גם בתחום הכלכלי – פעם אחר פעם הגבילה ישראל את כניסתם של הפועלים הערבים לישראל, והמובטלים לא מצאו מקורות פרנסה בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה. הרחקתם של פועלים פלשתינים מעבודה בישראל גרמה להאטה בבנייה ולקשיים במתן שירותים.
פעילות חיל החימוש במהלך האינתיפאדה
בתחילת האינתיפאדה הוקמו פלגות חימוש באזור גב ההר שתפקידן היה לסייע ליחש"ם 38 לאחזק את היחידות שבגזרתו. עם התגברות האירועים והעומס הוקמו בצמוד לחטיבות מרחביות )רמאללה, טול-כרם, בית-לחם וחברון( פלגות חימוש שנתמכו ע"י יחש"ם 650. בתקופה זו נפוצו תופעות שונות בשטחים, שנועדו לשבש את המהלך השוטף של חיי היום-יום באזור, מעשים כמו הנחת מסמרים על הכביש, הנחת מחסומים וצמיגים בוערים ועוד כהנה וכהנה. צה"ל ניסה למגר תופעה זו באמצעים שונים. כחלק מהסיוע של היחש"ם למאמץ הביטחוני הוחלט בפיקוד המרכז לשתף את היחש"מים בפעילות הביטחון השוטף, כלומר מטעם היחש"ם יצאו מסגרות אורגניות תחת פיקוד החטיבות המרחביות וביצעו פעילות זהה לזו של הלוחמים. בנוסף לכך הייתה היערכות מיוחדת ומוגברת במטרה לתת מענה אחזקתי ומיידי לכל היחידות הלוחמות במרחב פיקוד המרכז. יתר על כן מחלקות היצור נכנסו לפעילות מואצת של ייצור אמצעי מיגון ואמצעי לחימה מתוחכמים שיתאימו לפעילות בשטח. מדי פעם הוזמנו מפקדי כוחות צה"ל ביהודה ושומרון ואלוף פיקוד המרכז כדי לחוות את דעתם על האמצעים החדשים והתאמתם ללוחמים.זו הייתה תקופה שבה הלחץ היה אדיר. לחץ שנבע מהשחיקה הגוברת של הרק"ם, של כלי הרכב ושל האמל"ח. היחש"ם תוגבר מבחינה טכנולוגית ולוגיסטית בכוח אדם ובכלי עבודה. תגבור זה נועד לטפל בכמויות הגדולות של כלי הרק"ם שזרמו אל היחש"ם וכן בציוד הלחימה הזעיר כגון משקפות, מצפנים ועוד.תוך כדי האינתיפאדה היחש"ם נערך לטפל בכל הקשור לאמצעי הלחימה עבור מלחמת המפרץ "סופה במדבר", במלחמה הזאת לא היו הפיקוד והיחש"ם ערוכים דיים בתחום ההכרה של האמצעים לגילוי חומרי אב"כ ולזיהויים.
הידעת:
פירוש המילה אינתיפאדה בעברית הינו: התנערות, התקוממות.
לקריאת הספר בפורמט הדפסה ב - PDF קישור לפריט
