אפרימוב דניאל ז"ל

 

תמך במשפחתו מגיל 16 גם בעזרה כלכלית וגם בעבודות הבית.

התגייס לצה"ל ושובץ לרמת הגולן, סיים בהצטיינות ובהצלחה את שירות החובה.

בתום שירות החובה קיבל הצעה לחתום קבע ולהמשיך לשרת בצבא בתפקיד בכיר יותר.

דניאל היה מאוד שאפתן ואהב ללמוד כמה שיותר דרך הצבא. הוגש ללימודים בתל-אביב סיים את לימודיו בהצלחה.

הגיע לדרגת רס"ל.

נהרג בתאונת דרכים בתאריך 22/7/95 יום שבת.

שירת 7.5 שנים בצה"ל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מכתב תנחומים נוגע ללב  מהאחות אידה 15/4/12

אחי היקר

מכתב נוסף מאחותו אידה    28.04.14

דניאל,

לב זהב שתמיד אהב

עכשיו אינו נמצא, עזב.

לב זהב שתמיד אהב עזב לעד

והשאיר אותנו כאן.

לב זהב שתמיד דאג ושמר,

עזב אותנו הלך ולא חזר.

שנים חלפו אך הכאב בלב נשאר,

שנים חלפו אך הכאב לא עבר.

זוכרת עדיין את השבתות שכולם היו באים,

זוכרת את הרעש שהיינו עושים.

זוכרת שהיית חוזר מבית הכנסת  במיוחד בחגים.

עם הטלית הלבנה , תמיד הייתה הילה סביבך.

השבתות לא אותם שבתות, הימים לא אותם ימים,

ואף חג הוא לא כמו החגים הקודמים.

אני פה מתגעגעת אלייך אחי.

אתה דמות בלתי נשכחת בעבורי,

דמות להערצה שאזכור כל החיים.

מתגעגעת אלייך אחי היקר,

מתגעגעת עד כלות הנשמה.

 

 

מכתב תנחומים שהתקבל מהאחות אידה בתאריך 1/5/19

אח מתוק שלי ,                                                                        

אהבתי כל כך את בואך הביתה בשבתות מהצבא, כי הענקת לי אהבה רבה,

תמיד היה בך רוך ואהבה, דיברנו ארוכות, ורק אותך יכולתי לשתף בדברים מסוימים .... דאגת לי מאוד ניסינו  לעזור אחד לשני , לתמוך, לעודד, והתמיכה שלך הייתה כל כך חשובה ומשמעותית בשבילי .

קשה לי מאוד לדבר עליך בעבר, כי אתה כל כך קיים ועודך בתוכי, בליבי ובנשמתי כל הזמן.

כששואלים אותי כמה אחים אנחנו, אני מעולם לא מוותרת עליך, ועונה כמובן שאנחנו 11 אחים.

אני נאבקת עם עצמי ועם העולם האכזר הזה על היותך וזיכרונך, ומקווה שאתה שומע אותי שם למעלה . שאנחנו אתך כל הזמן, אם לא במציאות, אז בתוכי, אוהבת אותך וחושבת עליך.

עצוב לי כל כך שאי אפשר לסיים אתך בחיבוק ונשיקה את מתוק שלי.

אחותך אידה