ציר הזמן גדוד אחזקה ערבה מהחדש לישן

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 28/10/2012

תאריך האירוע: 1984-01-01

מספר צפיות: 2490

סא"ל צביקה-בר ניר התמנה למפקד יחש"מ 674 ביוני 1982.

בתקופתו התמודד צביקה עם בעיות קשות שנבעו מהפינוי מסיני. ביחש"מ נוצרו בעקבות העזיבה בעיות חברתיות ואנושיות קשות,שסא"ל בר-ניר ניגש לפותרן במשנה מרץ.

למחרת כניסתו לתפקיד,הוכרזה כוננות ופרצה מלחמת "שלום הגליל". במסגרת פקודות הקבע של היחש"מ, הועלתה לפצ"ן פלוגת סדנא לאחזקת הכוחות הלוחמים שהועלו מפד"ם לפצ"ן.וכך,באופן פתאומי,היחש"מ,שזה עתה התמקם לו בערבה,קטן בכ-160 חיילים,קצינים ואנשי קבע. למרות קשיי ההקמה,סא"ל בר-ניר המשיך לשמור על קשר קבוע עם חיילי וקציני היחש"מ שנמצאו בלבנון.

סא"ל בר-ניר התמודד עם בעיות חברתיות קשות,אנשי הקבע,אשר הקימו את היחש"מ ברפידים,נקשרו אליו,מצאו בו את ביתם ולבסוף נאלצו לפרקו,ביקשו לעזוב או לעבור יחידה.סא"ל בר-ניר ביקשם להישאר,אך חלקם לא יכול היה להחזיק עוד מעמד. צביקה שיחררם מתפקדיהם או העבירם ליחידות אחרות.

בתקופתו דאג צביקה לפעילויות חברתיות ותרבותיות ענפות אשר גיבשו את היחידה מחדש לגוף מלוכד ומאורגן.

לאחר הפינוי הצטרפו ליחש"מ חיילים ואנשי קבע ממפקדת מרחב שלמה שהיה הכרח לשלבם ביחש"מ. סא"ל בר-ניר דאג לשלבם במסגרת היחידה חברתית ומקצועית כאחד.

הפינוי מסיני נעשה בשני שלבים:

בתחילה פונה היחש"מ לקציעות ובשלב הסופי עבר לחיון. הבסיס החדש שהוקם דרש עבודות פיתוח והנחת תשתית נרחבות והתאמתם לצרכים החדשים במרחב עובדה חיון.

במהלך החודשים יולי עד אוקטובר 1982 נצבעו ושופצו מבני המגורים והעבודה,נסללו שבילי אספלט,הוקמו סככות,ואף מחסני החלפים סודרו מחדש.

בנוסף לבעיות היום יום היתה מעין שלוחה של היחש"מ באזור אגם קרעון בדרום לבנון שחייבה ביקורים ותשומת לב לא קטנה.

הבעיות שעמדו בפני סא"ל בר-ניר בתחילת הדרך הן:

א.הקמת תשתית פיזית שתאפשר פעילות פלגות הסדנא במחנה חיון החל מסלילת משטחי עבודה,כבישים,הקמת מחסנים,סככות עבודה והקמת המנועיה לפלוגת הרק"מ.

ב.תכנון ארוך טווח להקמה והרחבת הפעילות בעיקר בכל הקשור בפלוגה הייעודית החדשה בשילוב מקחש"ר ומרכז בינוי וכלה בתכנון ארוך טווח לבינוי סדנא עין יהב.

ג.הקמת תשתית של כח אדם בפלוגות השונות ובעיקר הקמה מחדש של פלוגת הרק"מ ופלוגת הרכב במחנה חיון כאשר הבסיס לכח אדם הוא:

1.גיוס חיילי קבע ממילואים.

2.קליטת חיילי קבע מפינוי מרש"ל (מרחב שלמה)

3.קליטת חיילים חדשים מבה"ד 20.

ד.תכנון וביצוע הכשרות ארוכות של נגדים ותיקים ע"י שליחתם לקורסים מתקדמים בבה"ד 20 שכללו:

1.קורסי ניהול עבודה.

2.קורס תעשייה וניהול.

3.קורסיםמקצועיים מתקדמים בכל המקצועות.

4.קורסי קצינים.

ה.תפקיד נוסף ומרכזי לא פחות היה שילוב של שתי סדנאות ותיקות של פיקוד דרום,סדנאות אילת ועין יהב,במסגרת היחש"מ חלוקת נטל האחזקה על כל הפלוגות ע"פ פריסתם ועל פי הצרכים המקצועיים של צה"ל באיזור זה.

בספטמבר 1982 התקבלה החלטה כי הכוחות אשר עלו צפונה יישארו שם דרך קבע. בעקבות זאת, התהוותה בעיה של מחסור בכח אדם מקצועי. סא"ל צביקה בר-ניר קלט באופן אינטנסיבי חיילים מבה"ד 20 ,ובנוסף גייס אזרחים בעלי רקע חימושי לשירות קבע. באוקטובר 1982 התגבשה מסגרת יציבה. מקצת הכוחות נמצאו בכוננות,במידה שיידרשו לעלות צפונה כפלוגת אחזקה לאחת מהיחידות הפועלות בלבנון.בדגש על חטיבת הכשרות מפקדי השריון.

בחודש מרץ 1983,אכן עלתה אחת מהפלוגות ללבנון כדי לסייע לכוחות הפועלים שם. הפלוגה חזרה לאחר שבועיים ומאז ועד לסיום תפקידו של צביקה כמפקד היחש"מ נכנסה היחידה לשגרת עבודה,המשך הבינוי,קבלת משימות נוספות ואחזקה שוטפת. בין יתר המשימות קבלה על עצמה היחידה מתן שרותי חימוש לבה"ד1 (בית הספר לקצינים) וכך למעשה,השתלב היחש"מ במתן אחזקה מלאה על כל מרחב הנגב מקו דימונה בצפון ועד אילת בדרום.

בספטמבר 1984,סיים סא"ל צביקה בר-ניר את תפקידו ובמקומו התמנה סא"ל אריה זלינגר.

עיקרי העשייה בתקופתו: