אזולאי עומרי אביאל ז"ל

אביאל שלנו ידע ימים רבים של שמחה ואושר בזכות אהבתו לטבע, לבעלי החיים ולאנשים. בגדול אביאל אהב את החיים. הוא בלע אותם בשתי עיניים מלאות אור וצחוק.

יחד עם החברים הרבים שהיו לו מכל הגילים, בכל מקום בעיר ולימים מהצבא, בילה ונהנה מכל רגע ובכל זמן שרק התאפשר.

מותו הפתאומי והטראגי של אביא להבזיק עליו ניצוצות של מלאך.

סיפורים ששמענו מהאנשים הרבים שבאו לנחם המומים ומוכים לא פחות מאיתנו חיזקו את ידינו שאכן מדובר באדם יחיד ומיוחד.

שמענו שהיה מנהיג, שמענו שהיה נדיב, שמענו שהיה חבר לעת צרה, שהיה איש של נתינה וויתור, יותר מכל גילינו שהיה איש חסד ומתן בסתר. לעיתים לאור סיפורים אלו נוצרה תחושה שלא ממש ידענו את הנער, אך ללא ספק ידענו את האושר ואת ההילה שנוצרה בכל מקום בו שהה.

לכן, כל כך קשה ואף בלתי אפשרי להבין את אשר אירע ב-6.12.2002.

ילד כמו אביאל מילא עולם ומלואו ויחד עם זאת בגלל מותו הצעיר ואופיו הנדיר לא הספיק דיו בכדי לעזוב את העולם.

מיותר לכתוב עד כמה הוא יקר לנו ועד כמה הוא חסר. אך לא מיותר יהיה לומר שלעולם, ולו ברגעי האושר ובטח ברגעי העצב - לא נשכח את אביאל.