הירי
מהעמדות החשופות הביא מידי פעם לאש נ"ס מדויקת של המצרים לעבר עמדות הסוללות
וגרם
לפגיעות בנפש ובציוד. מפעם לפעם מצאו עצמם כוחות האגד, שנאלצו לדלג פעמים
רבות, גם בחזית
הכוחות, והכינו עצמם לירי בכינון ישיר למקרה שיתקלו בכוח משוריין מצרי.
במהלך הלחימה הותקפו
סוללות של האגד מספר פעמים גם על ידי מטוסי אויב מצריים ועיראקים. במהלך
הלחימה גבר הצורך
להשתמש במרעומי קרבה ובתחמושת רסיק אוויר. הוצאת התחמושת חייבה מאמץ מיוחד
של פעילות
להשגתה במשיכה ולדחיפתה לעמדות. בעיות עבירות בדיונות חייבו לא פעם תומ"תים
לצאת מהעמדות
ולהתמלא ממשאיות תחמושת שהגיעו לצירי אספלט. במסגרת ההכנות לצליחת התעלה
מערבה תוגברה
גזרת האגד בכוחות ארטילריים נוספים. מלבד 3 גדודי ה – 175 מ"מ של האגד
הפיקודי הגיעו למרחב
"גם גדוד המילואים היחיד של תותחי מ – 109 שהועבר מחזית רמת הגולן וכמוהו
גם גדוד ה"קטיושות
240 מ"מ. לגזרה רוכזו גם גדודי אגד .215 אזור הצליחה בגדה המזרחית כוסה
באש ארטילרית צפופה
לפני ובעת הגעת הכוחות המשוריינים של חטיבה 14 ויחידות הצליחה. ראש הגשר
המתוכנן בגדה
.המערבית כוסה באש ארטילרית רבה ומרוכזת עוד לפני צליחת כוחות הצנחנים
ובהמשך עם התבססותם
הארטילריה האוגדתית המשיכה ללוות את הכוחות השונים בלחימתם על פרוזדור
הצליחה במזרח ועל
.הרחבת ראש הגשר במערב
